הלכות מכירה

הלכה א המקח אינו נקנה בדברים ואפילו העידו עליהם עדים כיצד בית זה אני מוכר לך …

• בבא מציעא מח ע"א · ב והנושא ונותן בדברים – לא קנה, והחוזר בו – אין רוח חכמים …

הלכה ג ובמה יקנה המקח הקרקעות באחד משלשה דברים בכסף או בשטר או בחזקה.

• קידושין כו ע"א · ב מתני׳ נכסים שיש להם אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה. שאין להם …
• בבא בתרא נא ע"א · ו אמר ליה: פשיטא, דל זוזי מהכא – ותיקני בשטרא! מי לא תנן: …
• בבא בתרא פו ע"א · ה תנן התם: נכסים שיש להן אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, ושאין …

הלכה ד כיצד בכסף מכר לו בית מכר לו שדה ונתן לו הדמים קנה בד"א במקום …

• קידושין יג ע"א · י כי נח נפשיה דרבי אסי, עיילו רבנן לנקוטינהו לשמעתתיה. אמר להו ההוא …
• קידושין כו ע"א · ה אמר רב: לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר, אבל במקום …

הלכה ה התנה הלוקח ואמר אם רציתי אקנה בכסף או אקנה בשטר ונתן הכסף על תנאי …

• קידושין כו ע"א · ה אמר רב: לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר, אבל במקום …

הלכה ו האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנה ביתי לך כיון שנתן קנה הבית מדין ערב.

• קידושין ז ע"א · ח איתמר נמי משמיה דרבא: וכן לענין ממונא. וצריכא,
• עבודה זרה סג ע"ב · ז ועוד: חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד? והאמר רבא: האומר לחבירו ״תן …

הלכה ז כיצד בשטר כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה שדי נתונה …

• קידושין כו ע"א · ח מתיב רב המנונא: בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס, …
• בבא בתרא נא ע"א · ז אמר ליה: ולאו איתמר עלה, אמר שמואל: לא שנו אלא בשטר מתנה, …
• בבא בתרא נא ע"א · ח ולאו הוא מותיב לה והוא מפרק לה – במוכר שדהו מפני רעתה?
• בבא בתרא נד ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי גוי הרי הן כמדבר, כל המחזיק …

הלכה ח כיצד בחזקה מכר לו בית מכר לו שדה או שנתן אותה במתנה כיון שנעל …

• גיטין עז ע"ב · ז דתנן: נעל, גדר, פרץ כל שהוא – הרי זו חזקה.
• בבא בתרא מב ע"א · ט במה דברים אמורים – במחזיק; אבל בנותן מתנה, והאחין שחלקו, והמחזיק בנכסי …
• בבא בתרא נב ע"ב · י תני רב הושעיא בקדושין דבי לוי: נעל, גדר, פרץ כל שהוא בפניו …
• בבא בתרא נג ע"א · ב בעי רב: מתנה – היאך? אמר שמואל: מאי תבעי ליה לאבא? השתא …

הלכה ט המוכר בית לחבירו ומסר לו את המפתח הרי זה כמי שאמר לו לך חזק …

• בבא קמא נא ע"ב · כא אמר רבי אלעזר: המוכר בור לחבירו, כיון שמסר לו דליו – קנה. …
• בבא קמא נא ע"ב · כב לעולם בחזקה, ובעי למימר ליה: ״לך חזק וקני״; וכיון שמסר לו דליו, …
• בבא קמא נא ע"ב · כג אמר רבי יהושע בן לוי: המוכר בית לחבירו,

הלכה יא כיצד המחזיק בגדירה כל שהוא קנה כגון שהיה שם גדר והיו עולין בנחת והוסיף …

• בבא בתרא נג ע"א · ג וכמה כל שהוא? כדשמואל – דאמר שמואל: גדר גדר והשלימו לעשרה, ופרץ …
• בבא בתרא נג ע"א · ד האי גדר היכי דמי? אילימא דמעיקרא לא הוו סלקי לה, והשתא נמי …

הלכה יב נתן צרור והועיל כגון שחבר בו המים לשדה או נטל צרור והועיל כגון שפתח …

• בבא בתרא נג ע"א · ו אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: נתן צרור והועיל, נטל צרור והועיל …

הלכה יג המוכר שדה לחבירו בצד שדהו או שנתנה לו במתנה כיון שדש את המצר שבין …

• בבא בתרא ק ע"א · ו ורבי אליעזר – רבים במאי קנו ליה? בהילוכא. דתניא: הלך בה לארכה …
• בבא בתרא ק ע"א · ח אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מודים חכמים לרבי אליעזר בשביל של כרמים, …

הלכה יד וכמה שיעור רוחב הדרך שיקנה בהילוכו אם היה מסויים במחיצות קנה כדי שיגביה רגל …

• בבא בתרא ק ע"א · ט כי אתו לקמיה דרב יצחק בר אמי, אמר להו: הבו ליה כי …

הלכה טו היתה הקרקע צחיח סלע שאין בה לא גדר ולא פרצה ואינה בת זריעה הרי …

• בבא בתרא כט ע"ב · ח מתקיף לה רב ביבי בר אביי: אלא מעתה, צונמא – במה יקנה? …

הלכה טז המוכר שדה לחבירו ונכנס בה הלוקח וזרעה או נרה או שאסף פירות האילן או …

• בבא בתרא לה ע"ב · ד חזקתן שלש שנים מיום ליום וכו׳. אמר רבי אבא: אי דלי ליה …

הלכה יז העכו"ם אינו קונה בחזקה אלא בשטר הוא שקונה עם נתינת הכסף וישראל הבא מחמת …

• בבא בתרא לה ע"ב · ז אמר רב יהודה אמר רב: ישראל הבא מחמת גוי – הרי הוא …

הלכה יח כשם שהקרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה כך שכירות הקרקע נקנה בכסף לבדו או בשטר …

• בבא קמא עט ע"א · יד תניא נמי הכי: כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות, כך תיקנו משיכה בשומרין. וכשם …
• בבא קמא עט ע"ב · א שכירות דמטלטלין, מטלטלי בני שטרא נינהו?! אמר רב חסדא: שכירות דקרקע.
• בבא מציעא צט ע"ב · א שקרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה – כך שכירות נקנית בכסף ובשטר ובחזקה. …

הלכה יט המוכר לחבירו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן ואפילו היתה …

• קידושין כז ע"א · יג ויפה כח שניהם מכח חזקה, וכח חזקה מכח שניהם. יפה כח שניהם …
• בבא קמא יב ע"א · יח אלא להך לישנא דאמר: עבדא כמקרקעי דמי; למה לי עומדין בתוכה? הא …
• בבא בתרא סז ע"ב · א אמר רבה אמר רב נחמן: החזיק בחולסית – קנה מצולה. פשיטא – …

הלכה כ במה דברים אמורים שנתן דמי כולן אבל אם לא נתן דמי כולן לא קנה …

• קידושין כז ע"ב · א במה דברים אמורים – שנתן לו דמי כולן, אבל לא נתן לו …

הלכה א עבד כנעני הרי הוא כקרקע לקנייה ונקנה בכסף ובשטר או בחזקה.

• קידושין כב ע"ב · ו מתני׳ עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה, וקונה את עצמו בכסף על …
• קידושין כב ע"ב · ט תנא: אף בחליפין. ותנא דידן? מילתא דליתה במטלטלין – קתני, מילתא דאיתה …
• בבא קמא יד ע"ב · י אלא אמר רבה בר עולא: דבר הנקנה בכסף. עבדים ושטרות נמי נקנין …

הלכה ב ומה היא החזקה בקניין עבדים שישתמש בהן כדרך שמשתמשין בעבדים בפני רבו כיצד התיר …

• קידושין כב ע"ב · טו תנו רבנן: כיצד בחזקה? התיר לו מנעלו, או הוליך כליו אחריו לבית …
• קידושין כב ע"ב · טז אמר רב אשי: הגביהו הוא לרבו – קנאו, הגביהו רבו לו – …
• בבא בתרא נג ע"ב · ח אמר רב עמרם: האי מילתא אמר לן רב ששת, ואנהרינהו עינין ממתניתא: …

הלכה ג תקפו והביאו אצלו קנה שהעבדים נקנין במשיכה כזו אבל אם קרא לעבד ובא אצלו …

• קידושין כב ע"ב · י אמר שמואל: עבד כנעני נקנה במשיכה. כיצד? תקפו ובא אצלו – קנאו. …

הלכה ד עבד קטן הרי הוא כבהמה וקונין אותו בדברים שקונין בהן הבהמה ובדברים שקונין בהן …

• קידושין כב ע"ב · יד אמרי: בהמה אדעתא דמרה אזלה, עבד אדעתיה דנפשיה קאזיל. אמר רב אשי: …

הלכה ה הבהמה בין דקה בין גסה נקנית במשיכה אע"פ שאפשר להגביה אותה לא הצריכוהו להגביה …

• קידושין כה ע"ב · ד גמ׳ דרש רב בקימחוניא: בהמה גסה נקנית במשיכה. אשכחינהו שמואל לתלמידי דרב, …
• בבא קמא יא ע"ב · ה והא אנן תנן במסירה! הוא דאמר – כי האי תנא: דתניא, וחכמים …
• בבא בתרא פו ע"ב · ג אמר ליה רבינא לרב אשי, תא שמע: בהמה גסה נקנית במסירה, והדקה …

הלכה ו כיצד קונין את הבהמה במשיכה אין צריך לומר אם משכה והלכה או שרכב עליה …

• קידושין כב ע"ב · יג כיצד במשיכה? קורא לה והיא באה, או שהכישה במקל ורצתה לפניו, כיון …
• בבא מציעא ח ע"ב · יא מיתיבי: היו שנים רוכבין על גבי בהמה וכו׳. מני? אילימא רבי מאיר …
• בבא בתרא עה ע"ב · יג לימא כתנאי – כיצד במסירה? אחזה בטלפה, בשערה, באוכף שעליה, בשליף שעליה, …

הלכה ז המוכר עדר לחבירו או שנתן לו במתנה כיון שמסר לו משכוכית היא הבהמה המהלכת …

• בבא קמא נב ע"א · ג אמר ריש לקיש משום רבי ינאי: המוכר עדר לחבירו, כיון שמסר לו …
• בבא קמא נב ע"א · ד היכי דמי? אי במשיכה – ליקני במשיכה! אי במסירה – ליקני במסירה! …

הלכה ח האומר לחבירו משוך ותקנה או חזק ותקנה וכיוצא בדברים אלו והלך ומשך או שהחזיק …

• בבא מציעא ט ע"ב · ג לקנות: מי אמר ליה קני! אלא: ״משוך בהמה זו וקני כלים שעליה״, …

הלכה ט האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום ומשך לא קנה …

• כתובות פב ע"א · ז והא כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: לא קני! לא קשיא: הא …

הלכה י המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה ואמר קנה אותה כדרך שבני אדם קונין …

• בבא מציעא ט ע"א · טז תא שמע, רבי אליעזר אומר: רכוב בשדה ומנהיג בעיר – קנה! הכא …
• בבא מציעא ט ע"א · יט אלא במקח וממכר עסקינן, דאמר ליה: קני כדרך שבני אדם קונין.
• בבא מציעא ט ע"ב · א ואי רשות הרבים הוא – קני, ואי אדם חשוב הוא – קני, …

הלכה א אחד הבהמה ואחד שאר המטלטלין נקנין במעות דין תורה ומשנתן את המעות קנה ואין …

• קידושין כו ע"א · ב מתני׳ נכסים שיש להם אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה. שאין להם …
• קידושין כו ע"א · יב ולרבי יוחנן דאמר: דבר תורה מעות קונות, מאי איכא למימר? תנא תקנתא …
• קידושין כח ע"ב · ה מאי טעמא? סבר לה כרבי יוחנן, דאמר: דבר תורה, מעות קונות. ומה …
• בבא מציעא מד ע"א · יא זה הכלל: כל המטלטלים קונין זה את זה. כיצד? משך הימנו פירות …
• בבא מציעא מו ע"ב · ו מאי טעמיה דרב נחמן? סבר לה כרבי יוחנן. דאמר: דבר תורה מעות …
• בבא בתרא פו ע"א · ה תנן התם: נכסים שיש להן אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, ושאין …
• בכורות יג ע"ב · ב אמרי: ולאמימר דאמר משיכה בגוי קונה, הניחא אי סבר לה כרבי יוחנן …

הלכה ב כיצד המקבץ עצים או פשתן וכיוצא בהן ועשה מהן טעון גדול שאי אפשר להגביהו …

• בבא בתרא פד ע"ב · ו הלוקח פשתן מחבירו – הרי זה לא קנה, עד שיטלטלנו ממקום למקום. …
• בבא בתרא פו ע"ב · ב הכא במאי עסקינן – בשליפי רברבי. אי הכי, אימא סיפא: הלוקח פשתן …

הלכה ג הספינה הואיל ואי אפשר להגביהה ויש במשיכתה טורח גדול ואינה נמשכת אלא לרבים לא …

• בבא בתרא עה ע"ב · יב איתמר: ספינה – רב אמר: כיון שמשך כל שהוא – קנה. ושמואל …
• בבא בתרא עו ע"א · ז במאי אוקימתא – כרבי? ספינה נמי תיקני במסירה! דתניא: ספינה נקנית במסירה, …
• בבא בתרא עו ע"ב · ו אמר רב אשי: אי דאמר ליה ״לך חזק וקני״ – הכי נמי; …
• בבא בתרא עו ע"ב · ז מר סבר: קפידא, ומר סבר: מראה מקום הוא לו.

הלכה ד נמצאת למד שהלוקח מטלטלין אע"פ שנתן כל הדמים יכול לחזור בו וכן המוכר יכול …

• גיטין ל ע"א · יז ואם בא לחזור, אינו חוזר – אמר רב פפא: לא שנו אלא …
• בבא בתרא פו ע"א · ה תנן התם: נכסים שיש להן אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, ושאין …

הלכה ה ולמה תקנו חכמים דבר זה במטלטלין גזרה שמא יתן הלוקח דמי החפץ וקודם שיקחנו …

• בבא מציעא מו ע"ב · ו מאי טעמיה דרב נחמן? סבר לה כרבי יוחנן. דאמר: דבר תורה מעות …

הלכה ו נמצאת אומר שאם נתן דמי המקח ונאנס קודם שיקחנו ואמר לו הלוקח תן לי …

• כתובות קג ע"א · כג עושר, דתנן: המוכר פירות לחבירו, משך ולא מדד — קנה, מדד ולא …
• בבא מציעא מט ע"ב · ג פשיטא! אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כגון שהיתה עלייה של לוקח …
• בבא מציעא מט ע"ב · ד ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא. לסוף שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק …

הלכה ז וכן השוכר המקום שאותן המטלטלין הנמכרין מונחין בו קנה ואין אחד מהן יכול לחזור …

• כתובות קג ע"א · כג עושר, דתנן: המוכר פירות לחבירו, משך ולא מדד — קנה, מדד ולא …
• בבא בתרא פד ע"ב · ה מתני׳ המוכר פירות לחבירו, משך ולא מדד – קנה. מדד ולא משך …

הלכה ח המקנה קרקע ומטלטלין כאחד כיון שקנה קרקע בכסף או בשטר או בחזקה נקנו המטלטלין …

• קידושין כו ע"א · ב מתני׳ נכסים שיש להם אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה. שאין להם …
• קידושין כז ע"א · ז אלא, עד דאמר ״קני״? הכא נמי, עד דאמר ״אגב״. והלכתא: צבורים – …
• קידושין כז ע"א · ח איבעיא להו: שדה במכר ומטלטלין במתנה מהו? תא שמע: עישור שאני עתיד …
• בבא קמא יב ע"א · ד אמר ליה: אנא מתניתא ידענא – דתני אבימי: פרוזבול חל על הקרקע, …
• בבא קמא יב ע"א · ו מכר לו עבדים וקרקעות; החזיק בעבדים – לא קנה קרקעות, בקרקעות – …
• בבא מציעא מז ע"א · יב אמר ליה רב הונא מדסקרתא לרבא: וללוי, דאמר בכליו של מקנה, הא …
• בבא בתרא כז ע"ב · א ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות! הכא במאי עסקינן – בחיטי.

הלכה ט בד"א כשהיו אותן המטלטלין צבורין באותה קרקע אבל אם היו במקום אחר צריך שיאמר …

• קידושין כו ע"ב · א ולכתוב עליה פרוסבול, ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות. ואי אמרת בעינן …
• קידושין כז ע"א · ז אלא, עד דאמר ״קני״? הכא נמי, עד דאמר ״אגב״. והלכתא: צבורים – …
• קידושין כז ע"א · ח איבעיא להו: שדה במכר ומטלטלין במתנה מהו? תא שמע: עישור שאני עתיד …
• בבא קמא יב ע"ב · א הא קיימא לן דלא בעינן צבורין!

הלכה י הקנה השדה לאחד והמטלטלין לאחר אע"פ שאמר לו קנה המטלטלין על גבי קרקע והחזיק …

• קידושין כז ע"א · ט איבעיא להו: שדה לאחד, ומטלטלין לאחר מהו? תא שמע: עישור שאני עתיד …

הלכה יא המקנה עבדים וקרקעות כאחד החזיק בעבדים לא קנה הקרקעות החזיק בקרקעות לא קנה עבדים …

• בבא קמא יב ע"א · ו מכר לו עבדים וקרקעות; החזיק בעבדים – לא קנה קרקעות, בקרקעות – …
• בבא קמא יב ע"א · טו התם בעומדין בתוכה.

הלכה יב המקנה עבדים ומטלטלין כאחד משך המטלטלין לא קנה העבדים החזיק בעבדים לא קנה המטלטלין …

• בבא קמא יב ע"א · ד אמר ליה: אנא מתניתא ידענא – דתני אבימי: פרוזבול חל על הקרקע, …
• בבא קמא יב ע"א · יא איכא דאמרי, אמר רב איקא בריה דרב אמי: דכולי עלמא – עבדי …
• בבא קמא יב ע"א · יג והלכתא בכפות.

הלכה יג המקנה בהמה וכלים שעל גבה כאחד אף על פי שמשך הבהמה וקנאה לא קנה …

• בבא מציעא ט ע"ב · ג לקנות: מי אמר ליה קני! אלא: ״משוך בהמה זו וקני כלים שעליה״, …
• בבא מציעא ט ע"ב · ד אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים – מי קני …
• בבא מציעא ט ע"ב · ה וכי תימא כשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה – עומד ויושב …
• בבא מציעא ט ע"ב · ו והלכתא בכפותה.

הלכה יד אמר לו המקנה משוך בהמה וקנה כלים שעליה הואיל ולא הקנה לו גוף הבהמה …

• בבא מציעא ט ע"ב · ד אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים – מי קני …
• בבא מציעא ט ע"ב · ה וכי תימא כשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה – עומד ויושב …
• בבא מציעא ט ע"ב · ו והלכתא בכפותה.

הלכה טו היה עציץ נקוב לאחד והיו הזרעים שבו לאחר הקנה העציץ לבעל הזרעים כיון שמשך …

• גיטין כב ע"א · ב עציץ של אחד וזרעים של אחר; מכר בעל עציץ לבעל זרעים – …

הלכה טז היה העציץ והזרעים שבו לאחד והקנה הכל לאחר והחזיק בעציץ לקנות הזרעים אף העציץ …

• גיטין כב ע"א · ג עציץ וזרעים של אחד, ומכרן לאחר; החזיק בזרעים – קנה עציץ. וזו …
• גיטין כב ע"א · ד החזיק בעציץ – אף עציץ לא קנה, עד שיחזיק בזרעים.

הלכה יח פשתן כשהוא מחובר לקרקע ויבש שאינו צריך לקרקע ואמר לו יפה לי קרקע כל …

• בבא בתרא פד ע"ב · ו הלוקח פשתן מחבירו – הרי זה לא קנה, עד שיטלטלנו ממקום למקום. …
• בבא בתרא פז ע"א · ה ואם היה מחובר בקרקע, ותלש כל שהוא – קנה. משום דתלש כל …

הלכה א כליו של אדם כל מקום שיש לו רשות להניחו קנה לו כיון שנכנסו המטלטלין …

• בבא בתרא פה ע"א · ג הכי נמי מסתברא, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כליו של אדם …
• בבא בתרא פו ע"א · א פירקן והכניסן לתוך ביתו; פסק עד שלא מדד – אין שניהן יכולין …
• בבא בתרא פו ע"א · ד אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: כליו …

הלכה ב כשם שאין כליו של לוקח קונה לו ברשות מוכר כך אין כליו של מוכר …

• בבא בתרא פה ע"ב · ח ומדרישא בכליו דמוכר – סיפא נמי בכליו דמוכר; אימא סיפא: ברשות לוקח, …
• בבא בתרא פו ע"א · א פירקן והכניסן לתוך ביתו; פסק עד שלא מדד – אין שניהן יכולין …
• בבא בתרא פו ע"א · ד אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: כליו …
• בבא בתרא פו ע"ב · ד רב ושמואל דאמרי תרוייהו: ״כור בשלשים אני מוכר לך״ – יכול לחזור …
• עבודה זרה עא ע"ב · ה ותיקני ליה כליו! שמעת מינה: כליו של לוקח ברשות מוכר — לא …

הלכה ג מסירה אינה קונה אלא ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם והמשיכה אינה קונה אלא …

• בבא בתרא עו ע"ב · ג במאי אוקימתא להא בתרייתא – ברשות הרבים? אימא סיפא – וחכמים אומרים: …

הלכה ד דבר הנקנה במשיכה אם היה ברשות הרבים ומשכו הלוקח לרשותו או לסימטא כיון שהוציא …

• כתובות לא ע"ב · ז לעולם כרבי אליעזר, וכי אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים כרשות הרבים …

הלכה ה טעון של פירות שהיה מונח ברשות הרבים ומשכו לוקח לרשותו או לסימטא אחר שפסק …

• בבא בתרא פד ע"ב · ה מתני׳ המוכר פירות לחבירו, משך ולא מדד – קנה. מדד ולא משך …

הלכה ו היה מוכר מודד לתוך כליו של לוקח לא קנה שאין כליו של לוקח קונה …

• בבא בתרא פה ע"א · ה במה דברים אמורים – ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהן, אבל ברשות …
• בבא בתרא פה ע"ב · א מאי, לאו ברשות הרבים ממש? לא; סימטא. והא דומיא דחצר שאינה של …
• בבא בתרא פה ע"ב · ב מאי ״חצר שאינה של שניהם״ נמי – דלא דהאי כולה ולא דהאי …
• בבא בתרא פה ע"ב · ז אלא פשוט לה מהא: ברשות מוכר – לא קנה עד שיגביהנה או …

הלכה ז היו הפירות בסימטא או בחצר של שניהם ואפילו היו ברשות לוקח והיו בתוך כליו …

• בבא מציעא קב ע"ב · ח מי אמר שמואל לא אמרינן ״תפוס לשון אחרון״? והא רב ושמואל דאמרי …
• בבא בתרא פד ע"ב · ח אמר לו רבי זירא לרבי אסי: שמא לא שמע רבי אלא במודד …
• בבא בתרא פד ע"ב · ט קיבלה מיניה, או לא קיבלה מיניה? תא שמע, דאמר רבי ינאי אמר …
• בבא בתרא פה ע"ב · א מאי, לאו ברשות הרבים ממש? לא; סימטא. והא דומיא דחצר שאינה של …
• בבא בתרא פה ע"ב · ב מאי ״חצר שאינה של שניהם״ נמי – דלא דהאי כולה ולא דהאי …

הלכה ח וכן המוכר יין או שמן לחבירו בסימטא או בחצר של שניהם או ברשות לוקח …

• בבא בתרא פה ע"א · ד תא שמע, ארבע מדות במוכרין: עד שלא נתמלאה מדה – למוכר, משנתמלאה …
• בבא בתרא פז ע"א · ו מתני׳ המוכר יין ושמן לחבירו, והוקרו או שהוזלו, אם עד שלא נתמלאת …
• בבא בתרא פז ע"א · ט אמר רבי אלעא: במדת סרסור. והא מדקתני סיפא: ואם היה סרסור ביניהם, …

הלכה י היתה המדה של אחד מהן והיו בה רשמין לידע חציה שלישה ורביעה וכיוצא בהן …

• בבא מציעא ק ע"א · א מתני׳ המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר שפחתו וילדה, זה אומר: עד …
• בבא מציעא ק ע"א · ט ונוקמה אחזקה דמרה קמא, וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה!
• בבא בתרא פו ע"ב · ה תא שמע: אם היתה מדה של אחד מהן – ראשון ראשון קנה. …
• בבא בתרא פו ע"ב · ו כגון דאמר ליה: ״הין בשנים עשר סלעים – לוג בסלע אני מוכר …

הלכה יב היה דבר הנמכר דמיו קצובין וידועין והגביהו קנהו אף על פי שפסק אחר שהגביה …

• בבא מציעא ק ע"א · ב היו לו שני עבדים, אחד גדול ואחד קטן, וכן שתי שדות, אחת …

הלכה יג לפיכך המושך חמרים ופועלים והכניסן לתוך ביתו אם מדד עד שלא פסק הדמים אפילו …

• בבא בתרא פה ע"ב · י אמר רבא, תא שמע: משך חמריו ופועליו, והכניסן לתוך ביתו; בין פסק …
• בבא בתרא פו ע"א · א פירקן והכניסן לתוך ביתו; פסק עד שלא מדד – אין שניהן יכולין …
• עבודה זרה עב ע"א · ז תא שמע, דאמר רב אידי בר אבין: עובדא הוה בי רב חסדא, …
• עבודה זרה עב ע"א · ח פרקן והכניסן לתוך ביתו, פסק עד שלא מדד — אין שניהן יכולין …

הלכה יד הנוטל כלים מן האומן על מנת לבקרן אם היו דמיו קצובין ונאנס בידו חייב …

• נדרים לא ע"א · י גמ׳ אמר שמואל: הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו — חייב. …
• בבא בתרא פח ע"א · ה גופא – אמר שמואל: הנוטל כלי מן האומן לבקרו, ונאנס בידו – …
• בבא בתרא פח ע"א · ז ההוא גברא דאייתי קארי לפום נהרא. אתו כולי עלמא, שקול קרא קרא. …

הלכה א כל המטלטלין קונין זה את זה כיצד החליף פרה בחמור או יין בשמן אף …

• קידושין כח ע"א · ט מתני׳ כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה – נתחייב זה בחליפיו. …
• קידושין כח ע"א · י גמ׳ חליפין מאי ניהו? – מטבע, שמע מינה: מטבע נעשה חליפין? אמר …
• בבא מציעא מד ע"א · יא זה הכלל: כל המטלטלים קונין זה את זה. כיצד? משך הימנו פירות …
• בבא מציעא מו ע"ב · א כל הנישום דמים באחר, כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין.
• בבא מציעא מו ע"ב · ב הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור. …
• בבא מציעא מז ע"א · ז אמר רבא: אטו חליפין בשופטני עסקינן, דלא קפדי? אלא כל חליפין מיקפד …

הלכה ב החליף חמור בפרה וטלה ומשך הפרה ועדיין לא משך את הטלה לא קנה שאין …

• בבא מציעא מז ע"א · ז אמר רבא: אטו חליפין בשופטני עסקינן, דלא קפדי? אלא כל חליפין מיקפד …

הלכה ג דמים שאין מקפידין עליהם הרי הן כשאר מטלטלין וקונין כיצד הרי שחפן מעות בלא …

• בבא מציעא מו ע"ב · יג אמר רבה אמר רב הונא: ״מכור לי באלו״, קנה,

הלכה ד וכן ראובן שמכר מטלטלין לשמעון בחמשים זוז וקנה שמעון המטלטלין ונתחייב בדמים ואחר שנתחייב …

• בבא מציעא מו ע"ב · ה הכי קאמר: יש דמים שהן כחליפין, כיצד? החליף דמי שור בפרה או …
• בבא מציעא מו ע"ב · ז ומלתא דשכיחא – גזרו ביה רבנן. מלתא דלא שכיחא – לא גזרו …

הלכה ה הקרקעות והעבדים והבהמה ושאר כל המטלטלין כל אחד מהן נקנה בחליפין והוא הנקרא קניין …

• בבא מציעא מז ע"א · יא רב אמר: בכליו של קונה. דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה, כי …

הלכה ו אין קונין אלא בכלים ואע"פ שאין בו שוה פרוטה ואין קונין בדבר שאסור בהנאה …

• קידושין יג ע"א · יא אמר להו: כי תניא ההיא – בחליפין, דתניא: קונין בכלי, ואף על …
• קידושין כח ע"ב · ג הניחא לרב ששת, דאמר: פירות עבדי חליפין. אלא לרב נחמן דאמר: פירות …
• בבא מציעא מז ע"א · טז תנא: קונין בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה. אמר רב …

הלכה ז הקנה אחד כלי למוכר כדי שיקנה הלוקח אותו הממכר זכה הלוקח ואף על פי …

• בבא מציעא ז ע"א · ט אמר רב משרשיא, שמע מינה: האי סודרא, כיון דתפיס ביה שלש על …

הלכה ח זה שכותבין בשטרות וקנינא מפלוני בכלי הכשר לקנות בו בכלי להוציא פירות וכיוצא בהן …

• בבא מציעא מז ע"א · יח אמר רב ששת בריה דרב אידי: כמאן כתבינן האידנא ״במנא דכשר למקניא …
• בבא מציעא מז ע"ב · א במרוקא. ״למקניא״ – לאפוקי מדלוי, דאמר בכליו של מקנה, קא משמע לן …

הלכה ט זה הקניין אין צריך להיות בפני עדים אלא אם היה בינו ובין חבירו קנה …

• קידושין סה ע"ב · י או דלמא לא מקיימא מלתא אלא בסהדי? אמר להו: לא איברו סהדי …
• בבא בתרא מ ע"א · ב הודאה – בפני שנים, וצריך לומר ״כתובו״; קנין – בפני שנים, ואינו …

הלכה י המוכר או הנותן שקנו מידו יש לכל אחד מהן לחזור בו כל זמן שעוסקין …

• בבא בתרא קיד ע"א · ב איתמר: קנין, עד אימתי חוזר? רבה אמר: כל זמן שיושבין. רב יוסף …

הלכה א הפירות אף על פי שאין קונין בהן כמו שביארנו הרי נקנין בקנין כשאר המטלטלין …

• בבא מציעא מה ע"ב · ד איתמר: רב ולוי, חד אמר: מטבע נעשה חליפין, וחד אמר: אין מטבע …
• בבא מציעא מו ע"א · ג והא עומד בגורן קתני! בגורן שאינו שלו. ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי …
• בבא מציעא מז ע"א · טז תנא: קונין בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה. אמר רב …
• בבא בתרא קמט ע"א · ה אי במשיכה – ליתנהו גביה. אי בחליפין – אין מטבע נקנה בחליפין. …

הלכה ג במה דברים אמורים בזמן שקונה שאר מטלטלין באחד ממיני מטבעות אלו או עבדים וקרקעות …

• בבא מציעא מד ע"א · ח מתני׳ הזהב קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הזהב.
• בבא מציעא מד ע"א · ט הנחשת קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הנחשת. מעות הרעות קונות …

הלכה ד כיצד נתן לו דינר של זהב בעשרים וחמשה דינר של כסף נקנה הכסף אע"פ …

• בבא מציעא מה ע"ב · ח אלא מאי, בדמים? אי הכי אימא רישא: הזהב קונה את הכסף, כיצד? …
• בבא מציעא מה ע"ב · י אמר רב אשי: לעולם בדמים. ומאי ״בכל מקום שהוא״? כמות שהוא, כדאמר …

הלכה ה נתן לו שלשים איסר של נחשת בדינר של כסף נקנה הדינר של כסף וחייב …

• בבא מציעא מד ע"א · ט הנחשת קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הנחשת. מעות הרעות קונות …
• בבא מציעא מד ע"א · י אסימון קונה את המטבע, והמטבע אינו קונה את אסימון. מטלטלין קונין את …
• בבא מציעא מו ע"ב · י תנן: כל המטלטלין קונין זה את זה. ואמר ריש לקיש: ואפילו כיס …

הלכה ו וכן מעות הרעות שפסלתן מלכות או המדינה או דינרין שאינן יוצאין באותה מדינה ואין …

• בבא מציעא מו ע"א · ד ואף רב פפא הדר ביה. כי הא דרב פפא הוו ליה תריסר …
• בבא בתרא עז ע"ב · ב אגב שאני; דהא מטבע – דלא ניקני בחליפין, ואגב ארעא ניקני.
• בבא בתרא עז ע"ב · ג כי הא דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי זוזי בי חוזאי, אקנינהו …

הלכה ז המטבע אין לו דרך שיזכה בו מי שאינו ברשותו אלא על גבי קרקע כגון …

• גיטין יג ע"ב · ז גופא – אמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לו …
• גיטין יג ע"ב · ח והאלהים! אמר רב: אפילו במלוה. אתמר נמי, אמר שמואל משמיה דלוי: ״מלוה …
• קידושין מח ע"א · ג במלוה על פה. במאי פליגי? בדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא …
• קידושין מח ע"א · ד מר סבר: כי קאמר רב הני מילי בפקדון, אבל מלוה – לא. …
• בבא בתרא קמד ע"א · ט אמר מר זוטרא, הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא: חדא …

הלכה ט היה ראובן חייב לשמעון מאה זוז ואמר ללוי תן לשמעון מאה זוז אלו שאני …

• קידושין מז ע"ב · יד ואיבעית אימא: דכולי עלמא לית להו דרבי, והכא בדרב פפא קמיפלגי, דאמר …

הלכה י המוכר שטר חוב לחבירו או נתנו לו במתנה אינו נקנה במסירת השטר לידו שלא …

• בבא בתרא עו ע"א · ו ובפלוגתא דהני תנאי – דתניא: אותיות נקנות במסירה, דברי רבי. וחכמים אומרים: …
• בבא בתרא עו ע"ב · ח אמר רב פפא: האי מאן דמזבין ליה שטרא לחבריה, צריך למיכתב ליה: …

הלכה יא וכיצד יקנה השטר שיכתוב לו המקנה קנה שטר פלוני וכל השעבוד שיש בו וימסור …

• כתובות פה ע"ב · ט אמר ליה רבא לבריה דרב חייא בר אבין: תא אימא לך מילתא …
• קידושין מח ע"א · א המוכר שטר חוב לחבירו, וחזר ומחלו – מחול, ואפילו יורש מוחל. דמר …
• בבא מציעא כ ע"א · א שמע מינה: איתא לדשמואל, דאמר שמואל: המוכר שטר חוב לחבירו, וחזר ומחלו …
• בבא בתרא קמז ע"ב · ג ומי אמר רב נחמן הכי?! והא אמר רב נחמן, אף על גב …
• בבא בתרא קעג ע"א · ה דאיתמר: אותיות נקנות במסירה; אביי אמר: צריך להביא ראיה, ורבא אמר: אינו …

הלכה יב קנין השטרות בדרך הזאת מדברי סופרים אבל מן התורה אין הראיות נקנות אלא גוף …

• כתובות פה ע"ב · ט אמר ליה רבא לבריה דרב חייא בר אבין: תא אימא לך מילתא …
• בבא קמא פט ע"א · יא אלמה לא? מילי דמזדבני בדינרי נינהו! אלא משום דשמואל, דאמר שמואל: המוכר …

הלכה יג האשה שהכניסה שטר חוב לבעלה אינה יכולה למחול אלא מדעת בעלה מפני שידה כידו.

• קידושין כז ע"א · ג ורב חייא בר אבין אמר רב הונא: שלשה שטרות הן. תרי – …
• בבא בתרא עז ע"ב · א כאותה ששנינו: כותבין שטר למוכר אף על פי שאין לוקח עמו. כיון …
• בבא בתרא עז ע"ב · ב אגב שאני; דהא מטבע – דלא ניקני בחליפין, ואגב ארעא ניקני.

הלכה יד המקנה לחבירו קרקע כל שהוא והקנה לו על גבה שטר חוב הרי זה קנה …

• קידושין כז ע"א · ב תא שמע, דאמר רבא בר יצחק אמר רב: שני שטרות הן: ״זכו …
• בבא בתרא עז ע"א · ב ולא?! והאמר רבה בר יצחק אמר רב: שני שטרות הם – ״זכו …

הלכה טו האומר זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר והחזיק הזוכה לו בקרקע יש …

• קידושין כז ע"א · ב תא שמע, דאמר רבא בר יצחק אמר רב: שני שטרות הן: ״זכו …
• בבא בתרא עז ע"א · ג ״על מנת שתכתבו לו את השטר״ – חוזר בין בשטר בין בשדה.

הלכה א מי שנתן הדמים ולא משך הפירות אף על פי שלא נקנו המטלטלין כמו שביארנו …

• גיטין ל ע"א · יז ואם בא לחזור, אינו חוזר – אמר רב פפא: לא שנו אלא …
• בבא מציעא מד ע"א · יב אבל אמרו: מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה – הוא עתיד …
• בבא מציעא מח ע"א · א רבי שמעון אומר: אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין …
• בבא מציעא מח ע"ב · ה אלא רבי חייא בר יוסף ערבון הוא דיהבי ליה. הוא סבר: כנגדו …

הלכה ב וכיצד מקבל מי שפרע אוררין אותו בבית דין ואומרין מי שפרע מאנשי דור המבול …

• בבא מציעא מח ע"ב · ב אבל אמרו מי שפרע וכו׳. איתמר, אביי אמר: אודועי מודעינן ליה. רבא …

הלכה ג הנותן דמי המטלטלין או מקצת הדמים וחזר בו הלוקח ואמר לו המוכר בא וטול …

• בבא מציעא מט ע"א · טו ההוא גברא דיהיב זוזי אשומשמי. לסוף אייקר שומשמי. הדרו בהו ואמרו ליה: …

הלכה ו מכר לו בדברים בלבד ופסקו הדמים ורשם הלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו …

• בבא מציעא עד ע"א · ג אמר רב פפי משמיה דרבא: האי סיטומתא – קניא. למאי הלכתא? רב …
• בבא מציעא עד ע"א · ה והלכתא לקבולי עליה ״מי שפרע״. ובאתרא דנהיגו למקני ממש – קנו.
• בכורות יג ע"ב · יד קסבר: דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה, והני מילי — ישראל מישראל, …

הלכה ח הנושא ונותן בדברים בלבד הרי זה ראוי לעמוד לו בדבורו אף על פי שלא …

• בבא מציעא מח ע"א · ב והנושא ונותן בדברים – לא קנה, והחוזר בו – אין רוח חכמים …
• בבא מציעא מט ע"א · ה דאיתמר: דברים, רב אמר: אין בהן משום מחוסרי אמנה, ורבי יוחנן אמר: …

הלכה ט וכן מי שאמר לחבירו ליתן לו מתנה ולא נתן הרי זה ממחוסרי אמנה במה …

• בבא מציעא מט ע"א · יא ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי …

הלכה י הנותן מעות לחבירו לקנות לו קרקע או מטלטלין והניח מעות חבירו אצלו והלך וקנה …

• קידושין נט ע"א · ה רבה בר בר חנה יהיב ליה זוזי לרב, אמר: זבנה ניהלי להאי …

הלכה יא היה יודע שזה המוכר אוהב אותו ומכבדו ומוכר לו ואינו מוכר למשלחו הרי זה …

• קידושין נט ע"א · ה רבה בר בר חנה יהיב ליה זוזי לרב, אמר: זבנה ניהלי להאי …
• קידושין נט ע"א · ז אמר ליה: נקרא רשע. ואלא מר מאי טעמא עבד הכי? אמר ליה: …

הלכה יג שלשה שנתנו מעות לאחד לקנות להם המקח אם היו המעות מעורבות וקנה במקצת הדמים …

• בבא מציעא עד ע"א · ב אמר רבא: הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן …

הלכה יד היו מעות של אחד מהן צרורין וחתומין אף על פי שהיה בלב השליח הזה …

• בבא מציעא עד ע"א · ב אמר רבא: הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן …

הלכה א המוכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מקצת הדמים והיה יוצא ונכנס ותובע שאר …

• בבא מציעא מח ע"ב · ה אלא רבי חייא בר יוסף ערבון הוא דיהבי ליה. הוא סבר: כנגדו …
• בבא מציעא מח ע"ב · ח רבי יהודה אומר: דיו שיקנה כנגד ערבונו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: …
• בבא מציעא עז ע"ב · יז דאמר רבא: האי מאן דזבין מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי – …
• בבא מציעא עז ע"ב · יט ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה ופש ליה חד זוזא, וקא עייל …

הלכה ב חזר בו הלוקח יד המוכר על העליונה רצה אומר לו הילך מעותיך או קנה …

• בבא קמא קב ע"א · יג מחלוקת – בבבא קמא, לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום …
• בבא מציעא עו ע"א · א אם בעל הבית חוזר בו – ידו על התחתונה. כל המשנה – …
• בבא מציעא עז ע"ב · ו איבעית אימא: ״כל החוזר בו ידו על התחתונה״, לכדתניא: כל החוזר בו …
• בבא מציעא עז ע"ב · ח רבן שמעון בן גמליאל אומר: מלמדין אותן שלא יחזרו. כיצד? כותב לו: …
• בבא מציעא עז ע"ב · י אמר רבי נחמן בר יצחק: מעידית שבה, ומזיבורית שבה.
• עבודה זרה ז ע"א · ד מחלוקת בבבא קמא, וסתם בבבא מציעא, דתנן: כל המשנה — ידו על …

הלכה ג מכר שדהו מפני רעתה אף על פי שהוא יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים קנה …

• בבא מציעא עז ע"ב · כ אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: והא אמרינן משמיה …

הלכה ד וכן הדין במוכר מטלטלין אף על פי שמשך הלוקח הפירות והוציאן לרשותו והמוכר נכנס …

• בבא מציעא עו ע"א · א אם בעל הבית חוזר בו – ידו על התחתונה. כל המשנה – …
• עבודה זרה ז ע"א · ד מחלוקת בבבא קמא, וסתם בבבא מציעא, דתנן: כל המשנה — ידו על …

הלכה ה לקח שוה מאה במאתים והמוכר יוצא ונכנס לתבוע שאר הדמים הרי זה ספק אם …

• בבא מציעא עח ע"א · ב פשיטא: בעי לזבוני במאה ולא אשכח, וזבין במאתים, וקא עייל ונפיק אזוזי …

הלכה ז האומר לחבירו כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה זוז וקנו מידו …

• עבודה זרה עב ע"א · ד ההוא גברא דאמר ליה לחבריה: ״אי מזביננא לה להא ארעא — לך …
• עבודה זרה עב ע"א · ט ההוא גברא דאמר ליה לחבריה: ״אי מזביננא לה להא ארעא — מזביננא …

הלכה ח אמר לו כשאמכרנה הרי היא קנויה לך מעכשיו כמה שישומו אותה בית דין של …

• עבודה זרה עב ע"א · י אמר ליה ״כדשיימי בתלתא״ — אפילו תרי מגו תלתא. ״כדאמרי בתלתא״ — …
• עבודה זרה עב ע"א · יא אמר ליה: ״כדשיימי בתלתא״, ואתו תלתא ושמוה, ואמר ליה אידך: ליתו תלתא …

הלכה א המוכר להקדש ואמר לו הגזבר בכמה אתה מוכר חפץ זה ואמר בעשרה אפילו היה …

• בבא מציעא ו ע"א · יז כיון דאמר מר: אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דמי. כמאן דתקפה דמי.
• בבא בתרא קלג ע"ב · ז אמרה ליה: לא תמטייה למלכא, דשקלי לה מינך בדמי קלילי; זיל אמטייה …
• עבודה זרה סג ע"א · ה בעי רב הושעיא: קדמה והקדישתו, מהו? כיון דאמר מר: אמירתו לגבוה כמסירתו …

הלכה ב הגזבר שקנה להקדש או שמכר ידו על העליונה כיצד נתן דמים של הקדש אע"פ …

• נדרים כט ע"ב · ח אפילו למאן דאמר התם חוזרת, הכא שאני — דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.
• קידושין כח ע"ב · י גמ׳ תנו רבנן: כיצד רשות הגבוה בכסף? גיזבר שנתן מעות בבהמה, אפילו …
• קידושין כח ע"ב · יא כיצד אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט? האומר ״שור זה עולה״, ״בית זה הקדש״, …

הלכה ג נכסי יתומים הרי הן כהקדש כיצד יתומים שמכרו פירות ונמשכו מהן הפירות ועדיין לא …

• גיטין נב ע"א · יח אמר להו: אם כן, היינו דרב חנילאי בר אידי אמר שמואל – …
• גיטין נב ע"א · כ משוך פירי מיתמי; אייקור – היינו דרב חנילאי בר אידי. זול – …

הלכה ד וכן אם לקחו הדמים ועדיין לא נמשכו פירותיהן והוקרו חוזרין כשאר ההדיוטות אבל אם …

• גיטין נב ע"ב · ב יהבי להו זוזי ליתמי אפירי; אייקר – לא יהא כח הדיוט חמור …
• גיטין נב ע"ב · ג אמר להו רב שישא בריה דרב אידי: הא רעה הוא לדידהו – …

הלכה ה וכן יתומים שלקחו פירות ומשכו הפירות ולא נתנו הדמים והוקרו לא יהיה כח הדיוט …

• גיטין נב ע"א · כא אמשיכו להו פירי ליתמי; אייקר – לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש. …
• גיטין נב ע"א · כב אמר להו רב שישא בריה דרב אידי: הא רעה היא לדידהו – …

הלכה ו נתנו הדמים ולא משכו הפירות והוזלו הפירות חוזרין לא יהיה כח הדיוט גדול מכחן …

• גיטין נב ע"א · כג יהבי יתמי זוזי אפירי; זול – לא יהא כח הדיוט חמור מן …
• גיטין נב ע"א · כד אמר להו רב שישא בריה דרב אידי: הא רעה היא לדידהו –

הלכה ז בארבעה פרקים בשנה העמידו דבריהם על דין תורה בבשר מפני שהעם כולן צריכין לבשר …

• עירובין פא ע"ב · ד אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו: עשאו רבי אליעזר כארבעה פרקים …
• עירובין פא ע"ב · ט ורב אילא אמר רבי יוחנן: בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהן על …
• חולין פג ע"א · ח בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו, אפילו שור שוה אלף …
• חולין פג ע"א · יג רבי אלעזר אומר, אמר רבי יוחנן: בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהם …

הלכה א מי שאנסוהו עד שמכר ולקח דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר ממכרו ממכר בין …

• בבא קמא סב ע"א · יג אמר ליה: אי יהיב דמי – חמסן קרית ליה?! והאמר רב הונא: …
• בבא בתרא מ ע"א · א ואין צריך לומר ״כתובו״; מודעא – בפני שנים, ואין צריך לומר ״כתובו״;
• בבא בתרא מז ע"ב · ז אמר רב הונא: תליוהו וזבין – זביניה זביני. מאי טעמא? כל דמזבין …
• בבא בתרא מח ע"ב · ד והלכתא בכולהו דהוו זביניה זביני, ואפילו בשדה זו – דהא אשה כ״שדה …

הלכה ב וצריכין העדים לידע שהוא מוכר מפני האונס ושהוא אנוס ודאי לא שיסמכו על פיו …

• בבא בתרא מ ע"א · ו רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: לא כתבינן מודעא, אלא אמאן דלא ציית …
• בבא בתרא מ ע"ב · א דלא כתיב בה: ״אנן ידעינן ביה באונסא דפלניא״ – לאו מודעא היא.

הלכה ג בד"א במוכר או בעושה פשרה אבל במתנה או במחילה אם מסר מודעה קודם מתנה …

• בבא בתרא מ ע"ב · ב מודעא דמאי? אי דגיטא ודמתנתא – גלויי מילתא בעלמא היא! ואי דזביני, …

הלכה ד אחד האונס את חבירו בשהכהו או תלאהו עד שמכר או שהפחידו בדבר שאפשר לו …

• בבא מציעא עב ע"א · ט ההוא גברא דמשכין ליה פרדיסא לחבריה, אכלה תלת שני. אמר ליה: אי …
• בבא מציעא עב ע"א · יא זביני ודאי לא הוו זביני. זוזי כמלוה בשטר דמו וגובה מנכסים משועבדים, …
• בבא בתרא מ ע"ב · ג לעולם דזביני; מודי רבא היכא דאניס – וכמעשה דפרדיסא; דההוא גברא דמשכין …

הלכה ה במה דברים אמורים באנס שהרי הוא חמסן מפני שכופה את המוכר למכור שלא ברצונו …

• בבא קמא סב ע"א · יב אמר ליה רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי: מה בין גזלן …

הלכה ו עדי המודעה יש להם לחתום הם עצמן באותו הממכר שנמסרה להם המודעה עליו ואין …

• בבא בתרא מח ע"ב · ז טאבי תלא לפאפי אכינרא, וזבין. חתם רבה בר בר חנה אמודעא, ואאשקלתא. …

הלכה ב בד"א בשקנה בדרך מן הדרכים שקונין בהן והרי יש עליו לקיים את התנאי אבל …

• נדרים כז ע"ב · ד ולרב הונא, מכדי אסמכתא היא. ואסמכתא לא קניא! שאני הכא דמיתפסן זכותיה.

הלכה ג כיצד המוכר בית לחבירו או נתנו לו במתנה על מנת שילך עמו לירושלים ביום …

• בבא מציעא סו ע"א · א פטומי מילי בעלמא הוא. אמר ליה רב אשי לאמימר: טעמא מאי – …
• בבא מציעא סו ע"א · ד אמר ליה: נעשה כמאן דאמר ליה מדעתיה אתמר.
• בבא מציעא סו ע"א · יא אמר ליה: אני אומר אסמכתא קניא. ומניומי אמר: אסמכתא לא קניא.

הלכה ד לפיכך הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה …

• בבא מציעא מח ע"ב · ז מיתיבי: הנותן ערבון לחבירו, ואמר לו: ״אם אני חוזר בי – ערבוני …

הלכה ה וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש את השטר ואמר לו אם לא נתתי לך …

• נדרים כז ע"ב · ו הגיע זמן ולא נתן, רבי יוסי אומר: יתן. ורבי יהודה אומר: לא …
• בבא מציעא קיז ע"ב · ג ואידך מאי היא, דתנן: מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר …
• בבא מציעא קיז ע"ב · ו ומי שפרע מקצת חובו נמי הוי אסמכתא, ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר …
• בבא בתרא קסח ע"א · יג מתני׳ מי שפרע מקצת חובו, והשליש את שטרו – ואמר לו: ״אם …
• בבא בתרא קסח ע"א · יד גמ׳ במאי קמיפלגי? רבי יוסי סבר: אסמכתא קניא, ורבי יהודה סבר: אסמכתא …

הלכה ו וכן כל תנאין שמתנין בני אדם ביניהן אף על פי שהן בעדים ובשטר אם …

• בבא מציעא סו ע"ב · טז אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא, הכי אמרינן משמיה …

הלכה ז כל האומר קנה מעכשיו אין כאן אסמכתא כלל וקנה שאילו לא גמר להקנותו לא …

• בבא מציעא סו ע"ב · א איבעית אימא: דאמר ליה קני מעכשיו.

הלכה ח מי שמכר חצירו או שדהו ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני …

• כתובות צז ע"א · טו והלכתא: זבין ולא איצטריכו ליה זוזי — הדרי זביני.

הלכה ט אבל המוכר סתם אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר ואע"פ …

• נדרים כח ע"א · ח באומר בלבו ״היום״, ומוציא בשפתיו סתם. ואף על גב דסבירא לן דברים …
• קידושין מט ע"ב · יג גמ׳ ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, ובעידנא דזבין לא …
• קידושין נ ע"א · י ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל. סליק ולא איתדר ליה. …

הלכה יא מכר קרקע לחבירו והתנה המוכר ואמר ללוקח כשיהיו לי מעות תחזיר לי הקרקע זו …

• בבא מציעא סה ע"ב · י מכר לו בית, מכר לו שדה, ואמר לו: ״לכשיהיו לי מעות החזירם …
• בבא מציעא סה ע"ב · יא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר רבא: רישא – דלא אמר …

הלכה יב מעשה באשה ששלחה ראובן לקנות לה חצר משמעון שהיה קרובו ואמר שמעון המוכר לראובן …

• בבא מציעא סז ע"א · ה ההיא איתתא דאמרה ליה לההוא גברא: זיל זבין לי ארעא מקריביי. אזל …
• בבא מציעא סז ע"א · ו אמר רבה בר רב הונא: כל ״את ונוולא אחי״ (אמר) סמכא דעתיה, …

הלכה יג אסמכתא שקנו מידו עליה בבית דין חשוב הרי זה קנה והוא שיתפוס זכיותיו בבית …

• נדרים כז ע"א · ז אמר ליה רבא: אנוס הוא, ואנוס רחמנא פטריה, דכתיב: ״ולנערה לא תעשה …
• נדרים כז ע"ב · ד ולרב הונא, מכדי אסמכתא היא. ואסמכתא לא קניא! שאני הכא דמיתפסן זכותיה.
• נדרים כז ע"ב · ח והלכתא: אסמכתא קניא. והוא דלא אניס, והוא דקנו מיניה בבית דין חשוב.

הלכה יד כיצד הרי שהתפיס שטרו או שוברו בבית דין וקנו מידו שאם לא בא ביום …

• נדרים כז ע"א · ז אמר ליה רבא: אנוס הוא, ואנוס רחמנא פטריה, דכתיב: ״ולנערה לא תעשה …
• נדרים כז ע"ב · ח והלכתא: אסמכתא קניא. והוא דלא אניס, והוא דקנו מיניה בבית דין חשוב.

הלכה טו המחייב עצמו בממון לאחר בלא תנאי כלל אע"פ שלא היה חייב לו כלום הרי …

• כתובות קא ע"ב · יח גמ׳ אתמר: האומר לחבירו ״חייב אני לך מנה״. רבי יוחנן אמר: חייב, …
• כתובות קא ע"ב · כ לעולם דלא קאמר להו ״אתם עדיי״, והכא במאי עסקינן — דאמר ליה …

הלכה טז חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר הריני חייב לזון אותך או לכסות חמש …

• כתובות קא ע"ב · יג הנושא את האשה ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים — …

הלכה יז ומפני מה הפוסק עם אשתו שיהיה זן את בתה חייב לזונה מפני שפסק בשעת …

• כתובות קא ע"ב · יג הנושא את האשה ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים — …

הלכה א אסור למוכר או לקונה להונות את חבירו שנאמר (ויקרא כה יד): "וכי תמכרו ממכר …

• בבא מציעא מז ע"ב · יא ורבי יוחנן: ״או קנה״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה, לכדתניא: ״וכי תמכרו …
• בבא מציעא נא ע"א · ט מתני׳ אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה. כשם שאונאה להדיוט כך …

הלכה ב וכמה תהא הונייה ויהיה חייב להשיב שתות בשוה כיצד הרי שמכר שוה שש בחמש …

• בבא מציעא מט ע"ב · ה מתני׳ האונאה, ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שתות למקח. עד מתי …
• בבא מציעא מט ע"ב · ז גמ׳ אתמר: רב אמר: שתות מקח שנינו. ושמואל אמר: שתות מעות נמי …
• בבא מציעא מט ע"ב · ח לשמואל דאמר: בתר מעות אזלינן, אידי ואידי אונאה הוי. לרב דאמר: בתר …
• בבא מציעא מט ע"ב · ט ושמואל אמר: כי אמרינן מחילה וביטול מקח – היכא דליכא שתות משני …
• בבא מציעא נ ע"ב · ח אמר רבא, הלכתא: פחות משתות – נקנה מקח, יותר על שתות – …
• בבא בתרא צה ע"א · ג תא שמע: האונאה; פחות משתות – נקנה מקח, יותר משתות – בטל …
• מנחות עז ע"א · יא אלא שמע מינה תלת: שמע מינה מנה של קודש כפול היה, ושמע …

הלכה ג היתה ההונייה פחות מזה בכל שהוא כגון שמכר שוה ששים דינר בחמשים ופרוטה אינו …

• בבא מציעא נ ע"א · ב איבעיא להו: פחות משתות לרבנן, לאלתר הויא מחילה, או בכדי שיראה לתגר …
• בבא מציעא נ ע"ב · ח אמר רבא, הלכתא: פחות משתות – נקנה מקח, יותר על שתות – …
• בבא מציעא נה ע"א · יא חמש פרוטות הן כו׳. וליתני נמי האונאה פרוטה? אמר רב כהנא: זאת …
• בבא בתרא צה ע"א · ג תא שמע: האונאה; פחות משתות – נקנה מקח, יותר משתות – בטל …

הלכה ד היתה ההונייה יתירה על השתות בכל שהוא כגון שמכר שוה ששים בחמשים פחות פרוטה …

• בבא מציעא נ ע"ב · ח אמר רבא, הלכתא: פחות משתות – נקנה מקח, יותר על שתות – …
• בבא בתרא צה ע"א · ג תא שמע: האונאה; פחות משתות – נקנה מקח, יותר משתות – בטל …

הלכה ה עד מתי יהיה לו לחזור ולתבוע ההונייה או לבטל המקח עד כדי שיראה לתגר …

• בבא מציעא מט ע"ב · ה מתני׳ האונאה, ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שתות למקח. עד מתי …
• בבא מציעא נ ע"ב · ח אמר רבא, הלכתא: פחות משתות – נקנה מקח, יותר על שתות – …

הלכה ו במה דברים אמורים בלוקח שהרי המקח בידו ומראהו אבל המוכר חוזר בהונייה לעולם ואין …

• בבא מציעא מט ע"ב · יא מי נתאנה – מוכר. אימא סיפא: עד מתי מותר להחזיר – בכדי …

הלכה ח כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר אף על פי שהוא בקי וכשם שהונייה בפירות …

• בבא מציעא נא ע"א · ט מתני׳ אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה. כשם שאונאה להדיוט כך …
• בבא מציעא נו ע"ב · א קדשים שהוא חייב באחריותן – יש להן אונאה. ושאינו חייב באחריותן – …
• בבא בתרא עח ע"א · א וכי תימא ביטול מקח לרבנן לית להו, ולא?! והתנן, רבי יהודה אומר: …

הלכה ט כיצד הרי שהיה דינר של זהב בעשרים וארבעה דינר של כסף וצרפה בעשרים דינר …

• בבא מציעא מט ע"ב · ה מתני׳ האונאה, ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שתות למקח. עד מתי …

הלכה י וכן אם היה הסלע חסרה שתות והיו מוציאין הסלעים במניין ולא במשקל מחזיר ההונייה.

• בבא מציעא נב ע"א · א שמונה פונדיונות, שני פונדיונות לדינר.

הלכה יא עד מתי חייב להחזיר הדינר או הסלע בכרכים עד כדי שיראה לשולחני בכפרים שאין …

• בבא מציעא נב ע"א · ב עד מתי מותר להחזיר? בכרכים – עד כדי שיראה לשולחני, בכפרים – …

הלכה יב הנותן סלע חסרה לחבירו אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חדש הרי זה …

• בבא מציעא נב ע"ב · ח אמר רב חסדא: מידת חסידות שנו כאן. אי הכי, אימא סיפא: אין …
• בבא מציעא נב ע"ב · ט הכי קאמר: הא אחר, אף על פי שאין מקבלה הימנו – אין …
• בבא מציעא נב ע"ב · י ונותנה למעשר שני, ואינו חושש, שאינו אלא נפש רעה. אמר רב פפא, …

הלכה יג המוכר לחבירו שוה ארבע בחמש שהרי המקח בטל כמו שביארנו ולא הספיק להראות לתגר …

• בבא בתרא פג ע"ב · ח גמ׳ אמר רב חסדא: מכר לו שוה חמש – בשש, והוקר ועמד …

הלכה יד וכן מוכר שמכר שוה חמש בארבע וזל ועמד בשלש מוכר יכול לחזור בו ולא …

• בבא בתרא פד ע"א · ב ואמר רב חסדא: מכר לו שוה שש – בחמש, והוזלו ועמדו על …

הלכה טו המוכר שוה חמש בשש ולא הספיק להראותו עד שהוקר ועמד בשמונה הרי המוכר חייב …

• בבא מציעא מז ע"ב · טו בשלמא לריש לקיש – היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן. אלא לרבי …

הלכה ב הלוקח בדמים אכסרה כגון שחפן ממעות ואמר לו מכור לי פרתך באלו אף על …

• בבא מציעא מז ע"א · א ויש לו עליו אונאה.
• בבא מציעא נא ע"א · ו ההוא גברא דהוה נקט ורשכי לזבוני, קרי שיתא ושויא חמשא, ואי הוו …

הלכה ג האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונייה יש לו עליו הונייה במה דברים …

• כתובות פד ע"א · א וסבר רב תנאו קיים? והא איתמר: האומר לחבירו על מנת שאין לך …
• בבא מציעא נא ע"א · כ איתמר: האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה. רב אמר: יש …
• בבא מציעא נא ע"ב · ג אמר רב ענן: לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל: האומר לחבירו ״על …
• מכות ג ע"ב · ח והא איתמר, האומר לחבירו: ״על מנת שאין לך עלי אונאה״, רב אומר: …

הלכה ד כיצד מוכר שאמר ללוקח חפץ זה שאני נותן במאתים יודע אני שאינו שוה אלא …

• בבא מציעא מז ע"ב · יא ורבי יוחנן: ״או קנה״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה, לכדתניא: ״וכי תמכרו …
• בבא מציעא נא ע"ב · ז דתניא: במה דברים אמורים – בסתם. אבל במפרש, מוכר שאמר ללוקח: חפץ …

הלכה ה הנושא והנותן באמונה אין לו עליו אונייה כיצד חפץ זה בכך וכך לקחתיו כך …

• בבא מציעא נא ע"ב · ד מיתיבי: הנושא והנותן באמנה, והאומר לחבירו ״על מנת שאין לך עלי אונאה״ …

הלכה ו והנושא והנותן באמונה אם לקח כלים רבים או בגדים בממכר אחד לא יחשוב את …

• בבא מציעא נא ע"ב · ח תנו רבנן: הנושא והנותן באמנה, הרי זה לא יחשב את הרע באמנה …
• בבא מציעא נא ע"ב · ט ונותן לו שכר כתף, שכר גמל, שכר פונדק. שכר עצמו – אינו …

הלכה ז העכו"ם אין לו הונייה שנאמר איש את אחיו ועכו"ם שהונה את ישראל מחזיר הונייה …

• בכורות יג ע"ב · ד אמרי: לעמיתך אתה מחזיר אונאה, ואי אתה מחזיר אונאה לגוי. לגוי — …

הלכה ח אלו דברים שאין להם הונייה הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות אפילו מכר שוה אלף בדינר …

• כתובות צט ע"ב · ט אמרו ליה: אף על גב דטעה שליח? אמר להו: דטעה שליח לא …
• כתובות צט ע"ב · י הני מילי היכא דטעה בעל הבית, אבל טעה שליח, אמר ליה: ״לתקוני …
• קידושין מב ע"ב · ה והא דאמרן ״שתות – קנה, ומחזיר אונאה״ – לא אמרן אלא במטלטלי, …
• בבא קמא יד ע"ב · ט אמר רבה בר עולא: דבר השוה כל כסף. מאי ניהו? דבר שאין …
• בבא מציעא נו ע"א · יב מתני׳ אלו דברים שאין להם אונאה: העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות. אין להן …
• בבא מציעא נז ע"א · ב אמר רבא: אמר רב חסא, בעי רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול …
• בכורות יג ע"ב · ה חד בגוי, וחד בהקדש, וצריכי, דאי כתב רחמנא חד — הוה אמינא: …
• תמורה כז ע"א · יח והא תנן: אלו דברים שאין להם אונאה: העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות!

הלכה ט בד"א במוכר נכסי עצמו אבל השליח שטעה בכל שהוא בין במטלטלין בין בקרקעות חוזר …

• כתובות צט ע"ב · ט אמרו ליה: אף על גב דטעה שליח? אמר להו: דטעה שליח לא …
• כתובות צט ע"ב · י הני מילי היכא דטעה בעל הבית, אבל טעה שליח, אמר ליה: ״לתקוני …
• כתובות ק ע"א · ג רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן: כאלמנה, מה אלמנה יחידה — …
• קידושין מב ע"ב · ג אמר רבא: הא דאמרן ״פחות משתות – נקנה מקח״ – לא אמרן …

הלכה י בית דין שמכרו נכסי יתומים וטעו בין בקרקעות בין במטלטלין אם טעו בפחות משתות …

• כתובות צט ע"ב · טז מתני׳ שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות — מכרן בטל.
• כתובות צט ע"ב · יז רבן שמעון בן גמליאל אומר: מכרן קיים. אם כן — מה כח …
• קידושין מב ע"א · י ומי אית ליה לרב נחמן ״אם כן מה כח בית דין יפה״? …

הלכה יא נראה לי שבית דין שמכרו קרקע או עבדים של יתומים שוה מנה במאתים אין …

• כתובות צט ע"ב · טז מתני׳ שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות — מכרן בטל.
• כתובות צט ע"ב · יז רבן שמעון בן גמליאל אומר: מכרן קיים. אם כן — מה כח …

הלכה יב האחין והשותפין שחלקו המטלטלין הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח ואין מחזיר כלום …

• קידושין מב ע"ב · ב אמר רב נחמן: האחין שחלקו הרי הן כלקוחות. פחות משתות – נקנה …
• קידושין מב ע"ב · ד והא דאמרן ״יתר משתות – בטל מקח״ – לא אמרן אלא דלא …

הלכה יג הבהמה והמרגלית והסייף וספר תורה הרי הן כשאר מטלטלין ויש בהן הונייה אין לך …

• בבא מציעא נו ע"ב · א קדשים שהוא חייב באחריותן – יש להן אונאה. ושאינו חייב באחריותן – …
• בבא בתרא עח ע"א · א וכי תימא ביטול מקח לרבנן לית להו, ולא?! והתנן, רבי יהודה אומר: …

הלכה טז שכרו לזרוע לו קרקע ואמר זרעתי בה זריעה הראוי בה ובאו עדים שזרע בה …

• בבא מציעא נו ע"ב · יא אלא דאמר איהו: ״שדאי בה כדאבעי לה״, ואיגלאי מילתא דלא שדא בה …
• בבא מציעא נו ע"ב · יב נשבעין עליהן, או אין נשבעין עליהן? כמאן דשדיין בכדא דמיין ונשבעין עליהן, …
• מנחות סט ע"א · ט אלא, דאמר ליה: שדאי בה כדבעי לה, ואתו סהדי ואמרי דלא שדא …
• מנחות סט ע"א · י נשבעין עליהן, או אין נשבעין עליהן? כדשדייא בכדא דמיא, וכמטלטלי דמו, ונשבעין …

הלכה יז השוכר את הכלים או את הבהמה יש להם אונייה שהשכירות מכירה בת יומה היא …

• בבא מציעא נו ע"ב · ח בעי רבי זירא: שכירות יש לו אונאה, או אין לו אונאה? ״ממכר״ …

הלכה א כבר ביארנו שהנושא ונותן באמונה ואמר כך וכך אני משתכר אין לו הונייה ואפילו …

• בבא מציעא מ ע"ב · ב והאמר שמואל: המשתכר אל ישתכר יותר על שתות!
• בבא בתרא צ ע"א · ה אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות, ולא על המטבע יתר …
• מנחות עז ע"א · ו אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות, ולא על המטבע יותר …

הלכה ג ואין משתכרין פעמים בביצים אלא התגר הראשון הוא מוכרן בשכר והלוקח ממנו מוכרן בקרן …

• בבא בתרא צא ע"א · ד תנו רבנן: אין משתכרין פעמים בביצים. אמר מרי בר מרי: פליגי בה …

הלכה ד אסור לעשות סחורה בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש אלא זה מביא מגרנו …

• בבא בתרא צא ע"א · ב תנו רבנן: אין משתכרים בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש, כגון: …
• בבא בתרא צא ע"א · ג אמרו עליו על רבי אלעזר בן עזריה, שהיה משתכר ביין ושמן. ביין …

הלכה ה אין אוצרין פירות שיש בהן חיי נפש בארץ ישראל וכן בכל מקום שרובו ישראל …

• בבא בתרא צ ע"ב · ז אמר רב: עושה אדם את קבו אוצר. תניא נמי הכי: אין אוצרין …

הלכה ו מותר לאצור פירות שלש שנים ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית ובשני בצורת אפילו קב …

• בבא בתרא צ ע"ב · ד תנו רבנן: אוצרי פירות, ומלוי ברבית, ומקטיני איפה, ומפקיעי שערים – עליהן …
• בבא בתרא צ ע"ב · ח ומותר לאדם לאצור פירות בארץ ישראל שלש שנים – ערב שביעית, ושביעית, …
• בבא בתרא צ ע"ב · ט ובשני בצורת – אפילו קב חרובין לא יאצור, מפני שמכניס מארה בשערים. …

הלכה ח אין מוציאין פירות שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות מארץ ישראל לחוצה …

• בבא בתרא צ ע"ב · י תנו רבנן: אין מוציאין פירות מארץ ישראל – דברים שיש בהן חיי …
• בבא בתרא צא ע"א · א מהיפרכיא להיפרכיא.
• בבא בתרא צא ע"א · י אמר רבה בר רב הונא אמר רב: אבצן זה בעז. מאי קא …

הלכה ט רשאין בני העיר לקוץ להם שער לכל דבר שירצו ואפילו בשר ולחם ולהתנות ביניהם …

• בבא בתרא ח ע"ב · ח ורשאין בני העיר להתנות על המדות, ועל השערים, ועל שכר פועלים; ולהסיע …

הלכה יא בד"א במדינה שאין בה חכם חשוב לתקן מעשה המדינה ולהצליח דרכי יושביה אבל אם …

• בבא בתרא ט ע"א · ג איתיביה רב יימר בר שלמיא לרבא: ״ולהסיע על קיצתם״! לא אהדר ליה …

הלכה יב כשם שהונייה במקח וממכר כך יש הונייה בדברים שנאמר ולא תונו איש את עמיתו …

• בבא מציעא נח ע"ב · ו מתני׳ כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים. לא יאמר לו: בכמה …

הלכה יג כיצד היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים ואם היה בן גרים …

• בבא מציעא נח ע"ב · ו מתני׳ כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים. לא יאמר לו: בכמה …
• בבא מציעא נח ע"ב · ח הא כיצד? אם היה בעל תשובה, אל יאמר לו: ״זכור מעשיך הראשונים״. …
• בבא מציעא נח ע"ב · ט אם היו יסורין באין עליו, אם היו חלאים באין עליו, או שהיה …
• בבא מציעא נח ע"ב · י אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו, לא יאמר להם: ״לכו אצל פלוני …
• בבא מציעא נח ע"ב · יא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: גדול אונאת דברים מאונאת …

הלכה טו כל המאנה את הגר בין בממון בין בדברים עובר בשלשה לאוין שנאמר וגר לא …

• בבא מציעא נט ע"ב · יב תנו רבנן: המאנה את הגר, עובר בשלשה לאוין. והלוחצו, עובר בשנים.
• בבא מציעא נט ע"ב · יג מאי שנא מאנה, דכתיבי שלשה לאוין: ״וגר לא תונה״, ״וכי יגור אתך …
• בבא מציעא נט ע"ב · יד תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, …

הלכה טז וכן אם לחצו והונהו בממון עובר בשלשה לאוין משום אל תונו איש את אחיו …

• בבא מציעא נט ע"ב · יב תנו רבנן: המאנה את הגר, עובר בשלשה לאוין. והלוחצו, עובר בשנים.
• בבא מציעא נט ע"ב · יג מאי שנא מאנה, דכתיבי שלשה לאוין: ״וגר לא תונה״, ״וכי יגור אתך …
• בבא מציעא נט ע"ב · יד תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, …

הלכה יח גדולה הוניית דברים מהוניית ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון וזה בממונו …

• בבא מציעא נט ע"א · ז אמר רב חסדא: כל השערים ננעלים, חוץ משערי אונאה, שנאמר: ״הנה ה׳ …

הלכה א המוכר לחבירו במדה במשקל או במניין וטעה בכל שהוא חוזר לעולם שאין הונייה אלא …

• קידושין מב ע"ב · ה והא דאמרן ״שתות – קנה, ומחזיר אונאה״ – לא אמרן אלא במטלטלי, …
• בבא מציעא נו ע"ב · י היכי דמי? אילימא דאמר איהו: ״שדאי בה שיתא״, ואתו סהדי ואמרי דלא …
• בבא בתרא צ ע"ב · ו אבוה דשמואל מזבין להו לפירי בתרעא חרפא, כתרעא חרפא. שמואל בריה, משהי …
• מנחות סט ע"א · ח היכי דמי? אילימא דאמר ליה: שדאי בה שיתא, ואתו סהדי ואמרי דלא …
• מנחות עז ע"א · ח אלא משום אונאה, כי היכי דלא ליהוי ביטול מקח, והא אמר רבא: …

הלכה ב כיצד מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו מאה ואחד או תשעים ותשעה נקנה המקח …

• גיטין יד ע"א · יא אמר ליה רבא: אטו האי, מי קאמר ״לא יהבינא״?! ״דליכא גבאי״ קאמר! …

הלכה ז המוכר פרה לחבירו ומנה בה מומין גלויים ומומין שאין ניכרין ולא היה בה מאותן …

• בבא מציעא פ ע"א · ג אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, …

הלכה ח כיצד פרה זו עורת היא חגרת היא נשכנית היא רבצנית היא ונמצאת רבצנית בלבד …

• בבא מציעא פ ע"א · ג אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, …
• בבא מציעא פ ע"א · ה אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: היו בה כל המומין …

הלכה ט הראה לו המום שיש בה ואמר לו מום זה יש בה ומום פלוני [ומום …

• בבא מציעא פ ע"א · ג אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, …

הלכה י וכן המוכר שפחה לחבירו ואמר לו גדמת היא חגרת היא סומא היא שוטה היא …

• בבא מציעא פ ע"א · ד תניא נמי הכי: המוכר שפחה לחבירו, ואמר לו: שפחה זו שוטה היא, …

הלכה יב המוכר עבד או שפחה אין הלוקח יכול להחזירו מפני מומין שאין מבטלין אותו ממלאכתו …

• כתובות נז ע"ב · טז אלא מעתה, עבד כהן שלקחו מישראל לא ליכול בתרומה, משום סימפון! סימפון …
• קידושין יא ע"א · ב ובן בג בג? סימפון, בעבדים לית ליה. אי מומין שבגלוי הוא – …
• קידושין יא ע"א · ג נמצא גנב או קוביוסטוס – הגיעו. מאי אמרת, לסטים מזויין או (נכתב) …

הלכה יג נמצא בו שחין רע או חולי המתיש את כחו או שהיה נכפה או משועמם …

• כתובות נז ע"ב · טז אלא מעתה, עבד כהן שלקחו מישראל לא ליכול בתרומה, משום סימפון! סימפון …
• בבא בתרא צב ע"ב · י תא שמע: המוכר עבד לחברו ונמצא גנב או קוביוסטוס, הגיעו. לסטים מזויין …
• בבא בתרא צג ע"א · ב לא, כולהו הכי איתנהו.

הלכה א המוכר זרעוני גינה שאין עצמן של זרעונים נאכל לחבירו ולא צמחו חייב באחריותן ומחזיר …

• בבא בתרא צב ע"א · א המוכר פירות לחברו, וזרען ולא צמחו; ואפילו זרע פשתן – אינו חייב …
• בבא בתרא צג ע"ב · ד תנו רבנן: מהו נותן לו? דמי זרע, ולא הוצאה. ויש אומרים: אף …

הלכה ב מכר לו זרעים הנאכלין כגון חטים ושעורים וזרען ולא צמחו אינו חייב באחריותן אפילו …

• בבא בתרא צב ע"א · א המוכר פירות לחברו, וזרען ולא צמחו; ואפילו זרע פשתן – אינו חייב …

הלכה ה המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך במה דברים אמורים …

• בבא קמא מו ע"א · יא אי נמי, לכי הא דאתמר: המוכר שור לחבירו, ונמצא נגחן – רב …
• בבא קמא מו ע"א · יב אמאי? וניחזי אי גברא דזבין לרדיא, אי גברא דזבין לנכסתא! לא צריכא, …
• בבא קמא מו ע"א · יד לא צריכא, דאיקיר בישרא, וקאי בדמי רדיא.
• בבא קמא מו ע"ב · ג רב אמר הרי זה מקח טעות – זיל בתר רובא, ורובא דאינשי …
• בבא בתרא צב ע"א · ב גמ׳ איתמר: המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, רב אמר: הרי זה מקח …
• בבא בתרא צב ע"א · ג וליחזי; אי גברא דזבין לנכסתא – לנכסתא, אי לרדיא – לרדיא! בגברא …
• בבא בתרא צב ע"א · ה לא צריכא; דאייקר בישרא, וקם בדמי רדיא. אי הכי, למאי נפקא מינה? …

הלכה ט המוכר דבר שיש בו מום שאינו נראה ואבד המקח מחמת אותו המום הרי זה …

• בבא בתרא צב ע"ב · ג רב אמר: הרי זה מקח טעות – בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא …

הלכה יב השוחט את הבכור ומכרו ונודע לו שלא הראהו למומחה מה שאכל אכל ויחזיר לו …

• בכורות לז ע"א · ו מתני׳ השוחט את הבכור, ונודע שלא הראהו — מה שאכלו אכלו, ויחזיר …
• בכורות לז ע"א · ז וכן השוחט את הפרה ומכרה, ונודע שהיא טרפה — מה שאכלו אכלו, …

הלכה א ארבע מדות במוכרין מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו ולא …

• בבא בתרא פג ע"ב · ו ארבע מדות במוכרין: מכר לו חטין יפות ונמצאו רעות – הלוקח יכול …

הלכה ב אבל המוכר חטים שחמתית ונמצאת לבנה לבנה ונמצא שחמתית עצים של זית ונמצאו של …

• קידושין מח ע"ב · ט אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת. ולית ליה לרבי שמעון יין ונמצא …
• בבא בתרא פד ע"א · ה שחמתית ונמצאת לבנה כו׳. אמר רב פפא: מדקתני ״לבנה״, שמע מינה האי …
• בבא בתרא פד ע"א · ח יין ונמצא חומץ – שניהן יכולין לחזור בהן. לימא מתניתין רבי היא …

הלכה ג המוכר יין לחבירו ונתנו הלוקח בקנקניו והחמיץ מיד אינו חייב באחריותו ואף על פי …

• בבא בתרא צו ע"ב · ב עבד רב יוסף עובדא כוותיה דרב בשיכרא, וכוותיה דשמואל בחמרא. והלכתא כוותיה …
• בבא בתרא צז ע"ב · יב מתני׳ המוכר יין לחבירו, והחמיץ – אינו חייב באחריותו. ואם ידוע שיינו …
• בבא בתרא צח ע"א · ב גמ׳ אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא שנו אלא בקנקנים דלוקח, אבל …
• בבא בתרא צח ע"א · ג וכי קנקנין דמוכר מאי הוי? לימא ליה: לא איבעי לך לשהויי! לא …
• בבא בתרא צח ע"א · ה אמר רבא: מתניתין קשיתיה, דקתני: אם ידוע שיינו מחמיץ – הרי זה …

הלכה ד המוכר חבית של שכר לחבירו והחבית של מוכר והחמיצה בתוך שלשה ימים הראשונים הרי …

• בבא בתרא צו ע"ב · ב עבד רב יוסף עובדא כוותיה דרב בשיכרא, וכוותיה דשמואל בחמרא. והלכתא כוותיה …

הלכה ה המוכר חבית של יין לחבירו כדי למכרה מעט מעט והחמיצה במחציתה או בשלישה חוזרת …

• בבא בתרא צח ע"א · ט אמר רבא: האי מאן דזבין ליה חביתא דחמרא לחנואה אדעתא לסבוייה, ותקיף …
• בבא בתרא צח ע"א · י ואמר רבא: האי מאן דקביל חמרא אדעתא דממטי ליה לפרוותא ד״וול שפט״, …
• בבא בתרא צח ע"א · יב ואיכא דאמרי: אפילו חלא נמי מקבל. כמאן? כרבי יוסי ברבי חנינא.

הלכה ו האומר לחבירו יין מבושם אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד עצרת אמר לו …

• בבא בתרא צח ע"א · א מבושם אני מוכר לך״ – חייב להעמיד לו עד העצרת. ו״ישן״ – …
• בבא בתרא צח ע"ב · א תאנא: ומיישן והולך עד החג.

הלכה ז האומר לחבירו מרתף זה של יין אני מוכר לך למקפה או שמכר לו מרתף …

• בבא בתרא צג ע"ב · יד מתני׳ המוכר פירות לחבירו, הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה. תאנים …
• בבא בתרא צה ע"ב · ה הלכך, ״מרתף של יין״ ואמר לו למקפה – נותן לו יין שכולו …
• בבא בתרא צה ע"ב · ו איבעיא להו: ״מרתף של יין״ ולא אמר ליה למקפה, מאי? פליגי בה …

הלכה ח אמר לו מרתף של יין אני מוכר לך למקפה או שאמר לו חבית של …

• בבא בתרא צה ע"א · יא ובסתם מי מקבל?! והא תאני רבי חייא: המוכר חבית יין לחברו – …
• בבא בתרא צה ע"ב · ה הלכך, ״מרתף של יין״ ואמר לו למקפה – נותן לו יין שכולו …
• בבא בתרא צה ע"ב · ו איבעיא להו: ״מרתף של יין״ ולא אמר ליה למקפה, מאי? פליגי בה …

הלכה א אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם ואחד עובד כוכבים …

• חולין צד ע"א · ה ואי בעית אימא, משום דקא גניב ליה לדעתיה, דאמר שמואל: אסור לגנוב …
• חולין צד ע"א · ז מאי טעמא איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה. …
• חולין צד ע"א · י תניא, היה רבי מאיר אומר: אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו, ויודע …

הלכה ב אין מפרכסין את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים הישנים כדי שיראו כחדשים …

• בבא מציעא ס ע"א · יד לא יבור את הגריסין, דברי אבא שאול. וחכמים מתירין, ומודים שלא יבור …
• בבא מציעא ס ע"ב · ג אין מפרכסין, לא את האדם וכו׳ ולא את הכלים. תנו רבנן: אין …
• בבא מציעא ס ע"ב · ד שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא. רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי. רבה שרא …
• בבא מציעא ס ע"ב · ה פרכוס דאדם מאי היא? כי הא דההוא עבדא סבא, דאזל צבעיה לרישיה …

הלכה ג אין משרבטין את האדם במים של חזרין וכיוצא בהן כדי שיתפח ויראו פניו שמנים …

• בבא מציעא ס ע"ב · ג אין מפרכסין, לא את האדם וכו׳ ולא את הכלים. תנו רבנן: אין …
• בבא מציעא ס ע"ב · ד שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא. רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי. רבה שרא …
• בבא מציעא ס ע"ב · ה פרכוס דאדם מאי היא? כי הא דההוא עבדא סבא, דאזל צבעיה לרישיה …
• חולין צד ע"א · ה ואי בעית אימא, משום דקא גניב ליה לדעתיה, דאמר שמואל: אסור לגנוב …
• חולין צד ע"א · ז מאי טעמא איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה. …
• חולין צד ע"א · י תניא, היה רבי מאיר אומר: אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו, ויודע …

הלכה ד מותר לבור את הגריסין אבל לא על פי המנורה שאינו אלא כגונב את העין …

• בבא מציעא ס ע"א · יג מתני׳ רבי יהודה אומר: לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא …
• בבא מציעא ס ע"א · יד לא יבור את הגריסין, דברי אבא שאול. וחכמים מתירין, ומודים שלא יבור …
• בבא בתרא כא ע"ב · ו אמר ליה רבינא לרבא: לימא רב הונא דאמר כרבי יהודה – דתנן, …

הלכה ה אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר ישנים בחדשים אפילו הישנים …

• בבא מציעא נט ע"ב · טז מתני׳ אין מערבין פירות בפירות, אפילו חדשים בחדשים.
• בבא מציעא ס ע"א · ב באמת אמרו: ביין התירו לערב קשה ברך, מפני שהוא משביחו. אין מערבין …
• בבא מציעא ס ע"א · ז אמר רב נחמן: ובין הגיתות שנו.
• בבא מציעא ס ע"א · ח והאידנא דקא מערבי שלא בין הגיתות? אמר רב פפא: דידעי וקא מחלי. …

הלכה ו אין מערבין מים ביין ומי שנתערב לו מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם …

• בבא מציעא ס ע"א · ג מי שנתערב מים ביינו, לא ימכרנו בחנות, אלא אם כן הודיעו. ולא …
• בבא מציעא ס ע"א · יא מי שנתערב מים ביינו, הרי זה לא ימכרנו בחנות, אלא אם כן …

הלכה ז התגר נוטל מחמש גתות ונותן לתוך פיטם אחד מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת …

• בבא מציעא ס ע"א · ד התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת, מחמש גתות ונותן לתוך …

הלכה ח אסור לערב שמרים בין ביין בין בשמן ואפילו כל שהוא ואפילו שמרים של אמש …

• בבא מציעא מ ע"ב · ה רבי יהודה אומר: אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה, הרי …
• בבא מציעא ס ע"א · ב באמת אמרו: ביין התירו לערב קשה ברך, מפני שהוא משביחו. אין מערבין …
• בבא מציעא ס ע"א · י אמר רב יהודה: הכי קאמר, אין מערבין שמרים של אמש בשל יום, …

הלכה ט המוכר לחבירו שמן מזוקק אינו מקבל שמרים מכר לו שמן סתם מקבל לוג ומחצה …

• בבא מציעא מ ע"א · יז מתני׳ יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה אומר: חומש. יוציא לו שלשה …
• בבא מציעא מ ע"ב · יג אלא כי היכי דמפקיד מקבל פקטים, לוקח נמי מקבל פקטים. ומי מקבל …
• בבא מציעא מ ע"ב · יד לא קשיא: הא דיהיב ליה זוזי בתשרי וקא שקיל מיניה בניסן, כי …
• בבא מציעא מב ע"ב · ט אלא מאן קא טעין? מריה דתורא קטעין. איבעי ליה לאודוען! מאי מודעינן …

הלכה י במה דברים אמורים כשנתן לו מעות בתשרי שהשמן עכור ולקח השמן בניסן כמדת תשרי …

• בבא מציעא מ ע"ב · יג אלא כי היכי דמפקיד מקבל פקטים, לוקח נמי מקבל פקטים. ומי מקבל …
• בבא מציעא מ ע"ב · יד לא קשיא: הא דיהיב ליה זוזי בתשרי וקא שקיל מיניה בניסן, כי …
• בבא מציעא מב ע"ב · ט אלא מאן קא טעין? מריה דתורא קטעין. איבעי ליה לאודוען! מאי מודעינן …

הלכה יא המוכר חטים לחבירו מקבל עליו רובע קטנית לכל סאה שעורים מקבל עליו רובע נישובות …

• בבא מציעא מב ע"ב · ט אלא מאן קא טעין? מריה דתורא קטעין. איבעי ליה לאודוען! מאי מודעינן …
• בבא בתרא צג ע"ב · יד מתני׳ המוכר פירות לחבירו, הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה. תאנים …
• בבא בתרא צד ע"א · ג ועפרורית – רובע לא?! והא תניא: המוכר פירות לחברו, חטין – מקבל …
• בבא בתרא צד ע"א · ז אמר רב הונא: אם בא לנפות, מנפה את כולו. אמרי לה דינא, …

הלכה יג יש מקומות שנהגו שיהיו כל פירות מנוקים וברורים מכל דבר ושיהיו היינות והשמנים צלולין …

• ביצה לח ע"ב · ג אמר ליה רב ספרא: משה! שפיר קאמרת?! ולא שמיע להו הא דאמר …
• בבא בתרא צג ע"ב · טו גמ׳ תאני רב קטינא: רובע קטנית לסאה. ועפרורית לא?! והאמר רבה בר …

הלכה יד המוכר קנקנים בשרון במקום שאין מנהג מקבל לכל מאה עשרה פיטסות והוא שיהיו נאות …

• בבא בתרא צג ע"ב · יד מתני׳ המוכר פירות לחבירו, הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה. תאנים …
• בבא בתרא צז ע"ב · יא קנקנים בשרון וכו׳. תאנא: פיטסות נאות ומגופרות.

הלכה ב המוכר קרקע לחבירו ואחר שקנה הלוקח באחד מן הדרכים שקונין בהן קודם שישתמש בה …

• כתובות צג ע"א · א עסיקין, עד שלא החזיק בה — יכול לחזור בו, משהחזיק בה — …
• כתובות צג ע"א · ב איכא דאמרי אפילו באחריות נמי. דאמר ליה: אחוי טירפך ואשלם לך.
• בבא קמא ט ע"א · א ויצאו עליה עסיקין; עד שלא החזיק בה – יכול לחזור בו, משהחזיק …
• בבא קמא ט ע"א · ג מאימת הואי חזקה? מכי דייש אמצרי.
• בבא קמא ט ע"א · ה ואיכא דאמרי: אפילו באחריות נמי, דאמר ליה: אחוי טירפך ואשלם לך.
• בבא מציעא יד ע"א · יב ואמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ויצאו עליה עסיקין, עד …
• בבא מציעא יד ע"ב · א יכול לחזור בו, משהחזיק בה – אינו יכול לחזור בו. דאמר ליה: …
• בבא מציעא יד ע"ב · ב ואיכא דאמרי, אפילו באחריות נמי, דאמר ליה: אחוי טרפך ואשלם לך.

הלכה ג כל המוכר קרקע או עבד או שאר מטלטלין הרי זה חייב באחריותן כיצד אם …

• בבא מציעא יד ע"א · ה אמר שמואל: מאי טעמייהו דרבנן? סברי אחריות טעות סופר הוא.
• בבא מציעא טו ע"ב · טז אחריות טעות סופר הוא, בין בשטרי הלואה, בין בשטרי מקח וממכר.
• בבא בתרא קסט ע"ב · ח אמר רפרם, זאת אומרת: אחריות – טעות סופר הוא; טעמא דכתב ליה …

הלכה ד במה דברים אמורים בשהוציא המקח מיד הלוקח בבית דין של ישראל כגון שהיה המקח …

• בבא בתרא מה ע"א · ו אמימר אמר: אפילו ליכא כל הני – לא. מאי טעמא? מידע ידע …

הלכה ה המוכר קרקע לחבירו והתנה עמו שכל אונס שיולד בקרקע זה יהיה חייב לשלם אפילו …

• גיטין עג ע"א · יח אתו לקמיה דרבא, אמר להו: קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי, אונסא דלא …

הלכה ח המוכר קרקע לחבירו והתנה המוכר שלא יהיה עליו אחריות אפילו נודע בודאי שזו הארץ …

• בבא בתרא מד ע"ב · י ורב זביד אמר: אפילו נמצאת שאינה שלו – אינו חוזר עליו, דאמר …

הלכה ט ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ובא לוי והוציאה מיד שמעון אם רצה ראובן …

• כתובות צב ע"ב · ג ואיכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי, דאמר ליה: לא ניחא לי דתהוי …
• בבא קמא ח ע"ב · יח ואיכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי, דאמר ליה: לא ניחא לי דתהוי …
• בבא מציעא יד ע"א · י אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ובא בעל חוב דראובן וקא …
• בבא מציעא יד ע"א · יא איכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי, דאמר ליה: לא ניחא לי דליהוי …

הלכה י ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר ולקחה משמעון באחריות ובא בעל חוב של …

• כתובות צב ע"א · ב אמר ליה רבא: נהי דאחריות דעלמא קביל עליה, אחריות דנפשיה מי קביל …
• כתובות צב ע"א · ג ומודה רבא בראובן שירש שדה מיעקב, ומכרה לשמעון שלא באחריות, ואתא שמעון …

הלכה ב הלוקח מאחד מחמשה בני אדם וכל אחד מהן תובע אותו ואומר אני הוא בעל …

• יבמות קיח ע"ב · ה לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח מקח מחמשה בני אדם …
• בבא קמא קג ע"ב · ח מתיב רב הונא בר יהודה, אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו …

הלכה ג לקח מקח מאחד מחמשה בני אדם וכפר בו ונשבע על שקר ועשה תשובה והרי …

• בבא קמא קג ע"ב · ט ואי סלקא דעתך דאישתבע, מה לי לקח מה לי גזל?
• בבא קמא קג ע"ב · י ועוד מתיב רבא: מעשה בחסיד אחד שלקח משני בני אדם ולא היה …

הלכה ד נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי אימתי בזמן שהמקח יוצא מתחת …

• קידושין עג ע"ב · טו נאמן בעל מקח לומר: לזה מכרתי, ולזה אין מכרתי. במה דברים אמורים …
• בבא מציעא ב ע"א · יא אמר רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי, ואמרי לה כדי: רישא …
• בבא מציעא ב ע"ב · ג מקח וממכר, ולחזי זוזי ממאן נקט? לא צריכא דנקט מתרוייהו, מחד מדעתיה …

הלכה ז אמר לחנוני תן לי בדינר פירות ונתן לו והרי הפירות מונחין ברשות הרבים והחנוני …

• שבועות מח ע"א · ג אמר לחנוני ״תן לי בדינר פירות״ כו׳. תניא, אמר רבי יהודה: אימתי …

הלכה ח נתן הלוקח דינר לחנוני ובא ליטול פירות המונחין ברשות הרבים ואמר החנוני דינר זה …

• שבועות מה ע"א · ה אמר לחנוני: ״תן לי בדינר פירות״, ונתן לו; אמר לו: ״תן לי …
• שבועות מה ע"א · ו אמר לשולחני: ״תן לי בדינר מעות״, ונתן לו; אמר לו: ״תן לי …

הלכה ט וכן הדין בנותן דינר לשלחני ליטול מעות בזמן שהמעות צבורין ברשות הרבים אם השלחני …

• שבועות מה ע"א · ה אמר לחנוני: ״תן לי בדינר פירות״, ונתן לו; אמר לו: ״תן לי …
• שבועות מה ע"א · ו אמר לשולחני: ״תן לי בדינר מעות״, ונתן לו; אמר לו: ״תן לי …

הלכה י המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי ילדה …

• בבא קמא צו ע"ב · יח דתניא: המחליף פרה בחמור, וילדה; וכן המוכר שפחתו, וילדה; זה אומר ״ברשותי …
• בבא קמא צו ע"ב · כ וחכמים אומרים: אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות.
• בבא מציעא ק ע"ב · יד זה אומר: ״ברשותי״, וזה אומר: ״ברשותי״ – ישבע המוכר שברשותו ילדה, לפי …
• בבא בתרא לה ע"א · ב ומאי שנא מהא דתנן: המחליף פרה בחמור, וילדה; וכן המוכר שפחתו, וילדה …

הלכה יא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע ואינם ברשות אחד מהן יחלוקו זה …

• בבא קמא צו ע"ב · יח דתניא: המחליף פרה בחמור, וילדה; וכן המוכר שפחתו, וילדה; זה אומר ״ברשותי …
• בבא קמא צו ע"ב · יט זה אומר ״ברשותי״ וזה אומר ״ברשותי״ – ישבע המוכר שברשותו ילדה, לפי …
• בבא מציעא ק ע"ב · יב זה אומר: ברשותי, וזה שותק – זכה.

הלכה יד מחט הנמצא בעובי בית הכוסות ונקבה אותו נקב מפולש אם נמצא עליה קורט דם …

• כתובות עו ע"א · ה אמר רב יהודה אמר שמואל: המחליף פרה בחמור, ומשך בעל החמור את …
• כתובות עו ע"ב · ט אלא, כי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תצייתינהו להני כללי דכייל …

הלכה ד וכן המוכר לחבירו בעשרה דינרין חטים ולא פסק כמה סאה מכר לו נותן לו …

• בבא בתרא צח ע"ב · ב מתני׳ המוכר מקום לחבירו, וכן המקבל מקום מחבירו לעשות לו בית חתנות …
• בבא בתרא צח ע"ב · ג הרוצה לעשות רפת בקר – בונה ארבע אמות על שש.
• בבא בתרא צח ע"ב · ד בית קטן – שש על שמונה, גדול – שמונה על עשר, טרקלין …
• בבא בתרא צח ע"ב · י תאני: וקנתיר – שתים עשרה על שתים עשרה. מאי קנתיר? תרבץ אפדני.

הלכה ו המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבורה או המקבל מחבירו לעשות לו קבורה עושה מערה …

• בבא בתרא ק ע"ב · י מתני׳ המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר, וכן המקבל מחברו לעשות לו …

הלכה ז המוכר לחבירו בתוך שדהו מקום אמת מים להשקות בה בית השלחין נותן לו בתוך …

• בבא בתרא צט ע"ב · ד גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: ״אמה בית השלחין אני מוכר לך״ …

הלכה ח אלו האגפין בעל השדה נוטען אבל אינו זורען שהזרעים מחלחלין את הקרקע ומקלקלין את …

• בבא בתרא צט ע"ב · ה ואותן אגפיים – מי זורעם? רב יהודה אמר שמואל: בעל השדה זורעם, …
• בבא בתרא צט ע"ב · ו ואמר רב יהודה אמר שמואל: אמת המים שכלו אגפיה – מתקנה מאותה …
• בבא בתרא צט ע"ב · ז מתקיף לה רב פפא, ולימא ליה: מייך אשפלוה לארעיך! אלא אמר רב …
• בבא בתרא קמב ע"א · א ולימא ליה דאמר לכשתלד! רב הונא לטעמיה, דאמר רב הונא: אף לכשתלד …

הלכה ט המוכר לחבירו דרך בתוך שדהו אם דרך יחיד מכר לו נותן לו שתי אמות …

• בבא בתרא צט ע"ב · ט דרך היחיד – ארבע אמות. דרך הרבים – שש עשרה אמה. דרך …
• בבא בתרא ק ע"א · י דרך היחיד ארבע אמות. תנא, אחרים אומרים: כדי שיעבור חמור במשאו. אמר …
• בבא בתרא ק ע"א · יא דרך הרבים שש עשרה אמה. תנו רבנן: דרך היחיד – ארבע אמות. …

הלכה י דרך המלך ודרך הקבר אין לה שיעור ונראה לי שזה כמוכר דבר שאין מינו …

• בבא בתרא צט ע"ב · ט דרך היחיד – ארבע אמות. דרך הרבים – שש עשרה אמה. דרך …

הלכה יא מכר לו מקום למעמד נותן לו בית ארבעה קבים.

• בבא בתרא צט ע"ב · ט דרך היחיד – ארבע אמות. דרך הרבים – שש עשרה אמה. דרך …

הלכה יב האומר לחבירו בור וכתליה אני מוכר לך נותן לו רחב הכותל שלשה טפחים.

• בבא בתרא יז ע"ב · ג וליתני: אלא אם כן הרחיק מבורו של חבירו שלשה טפחים! הא קא …

הלכה יג המוכר שדה לחבירו ומצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר אם היה הארוך …

• בבא בתרא סב ע"א · ב מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר – אמר רב: לא …
• בבא בתרא סב ע"א · ד ומודה רב, היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון מחד גיסא, ומצר לוי ויהודה …

הלכה יד היה מצר ראובן מזרח ומערב ומצר שמעון צפון ודרום צריך שיכתוב לו מצר ראובן …

• בבא בתרא סב ע"א · ה מצר ראובן מזרח ומערב, ומצר שמעון צפון ודרום – צריך למכתב ליה: …

הלכה טו מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ולא מצר מצר רביעי קנה השדה …

• בבא בתרא סב ע"ב · ב מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי, ומצר רביעי לא מצר …
• בבא בתרא סב ע"ב · ח שמעינן מתרוייהו לישני דרבא, דבשדה לא שייר ולא מידי. ושמעינן נמי, דהיכא …
• בבא בתרא סב ע"ב · ט מבלע ואיכא עליה; לא מבלע וליכא עליה – אתמר לה להאי גיסא, …

הלכה טז סיים לו את הזויות בלבד ולא סיים לו את המצר שלכל רוח או שסיים …

• בבא בתרא סב ע"א · ו איבעיא להו: סיים לו את הקרנות, מהו? כמין גאם, מהו?
• בבא בתרא סב ע"ב · א בסירוגין, מהו? תיקו.

הלכה יז המוכר בית לחבירו בבירה גדולה אף על פי שמצר לו מצרים החיצונים ואע"פ שיש …

• בבא בתרא סא ע"ב · ב כדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: המוכר בית לחבירו …
• בבא בתרא סא ע"ב · ד לא צריכא, דרובא קרו ליה לבית ״בית״ לבירה ״בירה״, ואיכא נמי דלבירה …
• בבא בתרא סא ע"ב · ה ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: המוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה, …
• בבא בתרא סא ע"ב · ז לא צריכא, דאיכא דלשדה קרו ליה ״שדה״ ולבקעה ״בקעה״, ואיכא נמי דלבקעה …

הלכה יח האומר לחבירו שדות אני מוכר לך מעוט שדות שתים אמר לו כל שדות אפילו …

• בבא בתרא סא ע"ב · יב ואי אמר ליה: ״ארעתא״ סתמא – מיעוט ארעתא שתים. ואי אמר ליה: …
• בבא בתרא סב ע"א · א ואי אמר ליה: ״נכסי״ – אפילו בתי ועבדי.

הלכה יט האומר לחבירו בית מבתי ושור משורי אני מוכר לך נותן לו הקטן שבהן מת …

• נדרים נו ע"א · ד כמאן אזלא הא דאמר רב הונא בר חייא משמיה דעולא: ״בית בביתי …
• בבא בתרא קעג ע"א · כב התם, יד בעל השטר על התחתונה.
• מנחות קח ע"ב · כד איני? והאמר רב הונא, אמר רבי חייא משמיה דעולא: האומר לחבירו ״בית …
• מנחות קח ע"ב · כז מיתיבי: ״בית בביתי אני מוכר לך״, ונפל – מראהו נפול, ״עבד בעבדיי …

הלכה כ האומר לחבירו שדה דבי חייא אני מוכר לך והיו שתי שדות הנקראים בשם זה …

• בבא בתרא סא ע"ב · יא ההוא דאמר ליה לחבריה: ״ארעא דבי חייא מזבננא לך״. הואי ליה תרתי …

הלכה כא האומר לחבירו שדה ראובן אני מוכר לך וכיון שבא הלוקח להשתמש בה אמר לו …

• בבא בתרא ל ע"א · א דאמר ליה לחבריה: כל נכסי דבי בר סיסין – מזבינא לך. הואי …

הלכה כב האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך שמין כמה שוה כל השדה ונותן לו …

• בבא בתרא קז ע"ב · ו מתני׳ האומר לחבירו: ״חצי שדה אני מוכר לך״ – משמנין ביניהן, ונוטל …
• בבא בתרא קז ע"ב · ז גמ׳ אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לוקח נוטל כחוש …
• בבא בתרא קז ע"ב · ח דקתני סיפא: ״חציה בדרום אני מוכר לך״ – משמנין ביניהן ונוטל חציה …
• בבא בתרא קז ע"ב · ט מקבל עליו מקום גדר כו׳. תאנא: חריץ מבחוץ, ובן חריץ מבפנים. וזה …

הלכה כג היתה לו חצי שדה ואמר לחבירו חצי שיש לי בשדה מכרתי לך קנה החצי …

• בבא בתרא סב ע"ב · י אמר רבה: ״פלגא דאית לי בארעא״ – פלגא. ״פלגא בארעא דאית לי״ …
• בבא בתרא סג ע"א · א ולא היא, דאמר רב יימר בר שלמיה: לדידי מפרשא לי מיניה דאביי: …

הלכה א אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב …

• גיטין מג ע"א · ב ותבעי לרבנן – עד כאן לא קאמרי רבנן אין אדם מקנה דבר …
• בבא בתרא סג ע"א · ו אמאי? אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם! כיון דאמר ליה: ״על …

הלכה ב המוכר פירות דקל לחבירו יכול לחזור בו אף לאחר שבאו הפירות לעולם ואם שמט …

• יבמות צג ע"א · ו ורב נחמן אמר: אף משבאו לעולם — יכול לחזור בו. אמר רב …
• בבא מציעא סו ע"ב · יח והאיתמר: המוכר פירות דקל לחבירו. אמר רב הונא: עד שלא באו לעולם …
• בבא מציעא סו ע"ב · יט ואמר רב נחמן: מודינא דאי שמיט ואכיל – לא מפקינן מיניה! התם …

הלכה ד מי שפסק על שער שבשוק שיתן ארבע סאין בסלע אם היו שבלים הרי זה …

• בבא מציעא סג ע"ב · ו רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: האי מאן דיהיב זוזי אתרעא חריפא, צריך …
• בבא מציעא סג ע"ב · ח לעולם לקבולי עליה ״מי שפרע״, ומאן דיהיב זוזי אתרעא [חריפא], לבי תרי …
• בבא מציעא סג ע"ב · ט אמר רב אשי: השתא דאמרת משום מסמך דעתא, אפילו אשכחיה בשוקא ואמר …

הלכה ה דבר שאין ברשותו של מקנה אינו נקנה והרי הוא כדבר שלא בא לעולם כיצד …

• בבא מציעא טז ע"א · טו מתיב רב ששת: מה שאירש מאבא מכור לך, מה שתעלה מצודתי מכור …

הלכה ז הבן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת הבן בחיי האב ואח"כ מת האב בן …

• בבא בתרא קנט ע"א · א איתמר: בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו, ומת – בנו מוציא מיד …
• בבא בתרא קנט ע"א · ב ומאי קושיא? דלמא מצי אמר: מכח אבוה דאבא קאתינא – תדע, דכתיב: …

הלכה י כשם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כך אין אדם מקנה למי שלא …

• בבא מציעא לג ע"ב · יג מתקיף לה רמי בר חמא: והא אין אדם מקנה דבר שלא בא …
• בבא בתרא קמא ע"ב · ג ההוא דאמר לה לדביתהו: נכסי להאי דמעברת. אמר רב הונא: הוי מזכה …
• בבא בתרא קמב ע"ב · ו אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: המזכה לעובר – לא קנה. ואם …
• בבא בתרא קמב ע"ב · ח ההוא דאמר לדביתהו: ״נכסי לבני דיהוו לי מיניך״. אתא בריה קשישא, אמר …

הלכה יב המקנה למין ממיני חיה לא הקנה כלום הקנה קצת נכסיו לבהמה או למי שלא …

• בבא בתרא קמג ע"א · ב דאיתמר: ״קני כחמור״ – לא קנה. ״את וחמור״ – רב נחמן אמר: …

הלכה ג מכר עבדו לקנס שאם יונח וימות יהיה קנס של לוקח הרי זה ספק לפיכך …

• גיטין מב ע"ב · יז איבעיא להו: עבד שמכרו רבו לקנס, מכור או אינו מכור?

הלכה ד מכר אילן לזה ופירותיו לאחר לא שייר מקום הפירות ואין לאחר כלום אבל אם …

• בבא בתרא קמח ע"א · ג איבעיא להו: דקל לאחד ופירותיו לאחר, מהו? מי שייר מקום פירי, או …
• בבא בתרא קמח ע"א · ד אמר רבא אמר רב נחמן, אם תמצי לומר: דקל לאחד ופירותיו לאחר …

הלכה יא הלוקח פירות שובך מחבירו אינו יכול ליטול כל הגוזלות שיולדו בו מעתה מפני שהאמהות …

• בבא בתרא פ ע"א · א מתני׳ הלוקח פירות שובך מחבירו – מפריח בריכה ראשונה. פירות כוורת – …

הלכה יב וכמה מניח אם היו בו אמהות ובנות בעת מכירת הפירות מניח בריכה ראשונה שיולידו …

• בבא בתרא פ ע"א · א מתני׳ הלוקח פירות שובך מחבירו – מפריח בריכה ראשונה. פירות כוורת – …
• בבא בתרא פ ע"א · ב גמ׳ והתניא: בריכה ראשונה ושניה! אמר רב כהנא: לא קשיא; הא לה, …
• בבא בתרא פ ע"א · ה רבי יוחנן אמר: נוטל שלשה נחילין – בסירוס. במתניתא תנא: נוטל שלשה …

הלכה יג הלוקח פירות כוורת מחבירו נוטל שלשה נחילים זה אחר זה מכאן ואילך נוטל נחיל …

• בבא בתרא פ ע"א · א מתני׳ הלוקח פירות שובך מחבירו – מפריח בריכה ראשונה. פירות כוורת – …
• בבא בתרא פ ע"א · ב גמ׳ והתניא: בריכה ראשונה ושניה! אמר רב כהנא: לא קשיא; הא לה, …
• בבא בתרא פ ע"א · ה רבי יוחנן אמר: נוטל שלשה נחילין – בסירוס. במתניתא תנא: נוטל שלשה …

הלכה יד הלוקח חלות דבש מחבירו מניח בכוורת שתי חלות כדי שלא יפרחו הדבורים וילכו להן.

• בבא בתרא פ ע"א · א מתני׳ הלוקח פירות שובך מחבירו – מפריח בריכה ראשונה. פירות כוורת – …

הלכה טו הלוקח זיתים מחבירו לקוץ מניח האילן סמוך לארץ שתי גרופיות וקוצץ לקח בתולת שקמה …

• תענית כה ע"ב · ב וארז גזעו מחליף? והתניא: הלוקח אילן מחבירו לקוץ, מגביהו מן הקרקע טפח …
• בבא בתרא פ ע"א · א מתני׳ הלוקח פירות שובך מחבירו – מפריח בריכה ראשונה. פירות כוורת – …
• בבא בתרא פ ע"ב · י זיתים לקוץ – מניח שתי גרופיות. תנו רבנן: הלוקח אילן מחבירו לקוץ …

הלכה א המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו ואפילו היו שלש נטיעות קטנות או שלשה בדי אילן …

• בבא בתרא פב ע"א · ט קנה שלשה – קנה קרקע. וכמה? אמר רבי חייא בר אבא אמר …
• בבא בתרא פב ע"ב · יא הא לא דמיא אלא לסיפא: וזה וזה אינן רשאין לזורעה.
• בבא בתרא פג ע"א · יא אמר ליה רב גביהה מבי כתיל לרב אשי: תא שמע, דתנן: המבריך …
• בבא בתרא פג ע"ב · ב בעא מיניה הלל מרבי: עלה ארז ביניהן, מהו? ״עלה״?! ברשותא דידיה נפק! …

הלכה ב וכמה היא הקרקע הראוי להם תחתיהם וביניהם וחוצה להם כמלא האורה וסלו וזה המקום …

• בבא בתרא פב ע"א · ט קנה שלשה – קנה קרקע. וכמה? אמר רבי חייא בר אבא אמר …
• בבא בתרא פב ע"ב · יא הא לא דמיא אלא לסיפא: וזה וזה אינן רשאין לזורעה.

הלכה ג במה דברים אמורים כשהיו שלשה האילנות עומדין כמו שלשה פטפוטי כירה ששופתין עליהן את …

• בבא בתרא לז ע"ב · ה אמרי נהרדעי: אכלן רצופין – אין לו חזקה. מתקיף לה רבא: אלא …
• בבא בתרא פג ע"ב · ג כיצד הן עומדים? רב אמר: כשורה, ושמואל אמר: כחצובא. מאן דאמר כשורה …

הלכה ד ומהיכן הוא מודד מן העיקר הרחב של אילנות אבל אם לא היו עומדין כצורה …

• בבא בתרא פג ע"א · ז אמר רבא: הלכתא, מארבע אמות ועד שש עשרה. תניא כוותיה דרבא: כמה …
• בבא בתרא פג ע"א · ט בעי רבי ירמיה: כשהוא מודד, ממקום קצר הוא מודד, או ממקום רחב …
• בבא בתרא פג ע"א · יב בעי רב פפא: מכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר, מהו? …
• בבא בתרא פג ע"ב · א בעי רב אשי: בור, מהו שתפסיק? אמת המים, מהו שתפסיק? רשות הרבים …

הלכה ה כל מי שקונה שלשה אילנות ויש לו קרקע אם הגדילו והוציאו חוטר יקוץ כדי …

• בבא בתרא פא ע"א · ג קנה שלשה – קנה קרקע. הגדילו – ישפה. והעולה מן הגזע ומן …

הלכה ו הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו אין לו קרקע לפיכך אם מת האילן או …

• בבא בתרא לח ע"א · א מתקיף לה רבא, ולימא ליה: כורכמא דרישקא זביני לך, עקור כורכמא דרישקא, …
• בבא בתרא עא ע"א · י המקדיש את השדה – הקדיש וכו׳. אמר רב הונא, אף על גב …
• בבא בתרא פא ע"א · ב מתני׳ הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו – הרי זה לא קנה …

הלכה ז כל העצים שקוצץ בעל שני האילנות מהן העולה מן הגזעים והוא הרואה פני החמה …

• בבא מציעא קיח ע"ב · יד ואזדא לטעמייהו, דתניא: היוצא מן הגזע ומן השרשין – הרי אלו של …
• בבא בתרא פא ע"א · ב מתני׳ הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו – הרי זה לא קנה …
• בבא בתרא פב ע"א · ד אמר רבי יוחנן: כל שרואה פני חמה – זהו מן הגזע, ושאינו …
• בבא בתרא פב ע"א · ה וליחוש דלמא מסקא ארעא שירטון, ואמר ליה: תלתא זבינת לי, ואית לי …
• בבא בתרא פב ע"א · ז מתקיף לה רב פפא: והא קונה שני אילנות – דלמחפר ולמשרש קיימי, …

הלכה ח המוכר קרקע ושייר אילנות הרי יש לו חצי הקרקע כולה שאילו לא שייר בקרקע …

• בבא בתרא לז ע"א · ד פשיטא – מכר קרקע, ושייר אילנות לפניו – יש לו קרקע. ואפילו …
• בבא בתרא עא ע"א · י המקדיש את השדה – הקדיש וכו׳. אמר רב הונא, אף על גב …

הלכה ט המוכר את האילנות ושייר את הקרקע יש לבעל האילנות קרקע הראוי להם כמו שביארנו …

• בבא בתרא לז ע"א · ג זה החזיק באילנות, וזה החזיק בקרקע – אמר רב זביד: זה קנה …
• בבא בתרא לז ע"ב · ב מכר אילנות ושייר קרקע לפניו – פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן; לרבי עקיבא …

הלכה י האחין שחלקו אחד נטל פרדס ואחד נטל שדה לבן יש לבעל הפרדס ארבע אמות …

• בבא בתרא ז ע"א · ט אמר ליה רבינא לרב אשי, מאי שנא מהא דתניא: שני אחין שחלקו, …

הלכה יא המוכר שדה לחבירו והיו בה דקלים ואמר לו חוץ מדקל פלוני אם דקל טוב …

• בבא בתרא סט ע"ב · ד ״ארעא בדיקלי״ – חזינן; אי אית בה דיקלי – יהיב ליה, ואי …

הלכה יב מכר לו שדה ואמר לו חוץ מן האילנות אם יש בו דקלים בלבד שייר …

• בבא בתרא סט ע"ב · ה אמר ליה לבר מאילני – אי אית ליה אילני, לבר מאילני. אי …
• בבא בתרא סט ע"ב · ז אמר רב: כל שעולין לו בחבל – הוי שיור, כל שאין עולין …
• בבא בתרא ע ע"א · א ודייני גולה אמרי: כל שהעול כובשו – לא הוי שיור, כל שאין …

הלכה יג האומר לחבירו קרקע ודקלים אני מוכר לך אפילו לא היו לו דקלים אם רצה …

• בבא בתרא סט ע"ב · ג אמר ליה: ״ארעא ודיקלי״ – חזינן; אי אית ליה דיקלי – יהיב …
• בבא בתרא סט ע"ב · ד ״ארעא בדיקלי״ – חזינן; אי אית בה דיקלי – יהיב ליה, ואי …

הלכה יד המוכר פרדס לחבירו צריך שיכתוב לו קנה לך דקלים ותמרים והוצין ואע"פ שקנה כל …

• בבא בתרא סא ע"ב · י כמאן אזלא הא דאמר רב מרי בריה דבת שמואל (בר שילת) משמיה …
• בבא בתרא סט ע"ב · ב אמר רב יהודה: האי מאן דמזבן ארעא לחבריה, צריך למכתב ליה: ״קני …

הלכה טו המוכר בית לחבירו אע"פשכתב לו והקניתי לך עמקו ורומו צריך לכתוב לו קנה לך …

• בבא בתרא סג ע"ב · ג אמר רב דימי מנהרדעא: האי מאן דמזבין ליה ביתא לחבריה, אף על …
• בבא בתרא סד ע"א · ד מתני׳ לא את הבור ולא את הדות – אף על פי שכתב …
• ערכין יט ע"א · יב הוא דאמר כרבי עקיבא, דדייק לישנא יתירא, דתנן: לא את הבור ולא …

הלכה טז המוכר בית לחבירו על מנת שדיוטא עליונה שלי הרי זו שלו ואם רצה להוציא …

• בבא בתרא סג ע"א · ז אמר ריש לקיש: זאת אומרת, המוכר בית לחבירו, ואמר לו: ״על מנת …
• בבא בתרא סג ע"ב · א למאי הלכתא? רב זביד אמר: שאם רצה להוציא בה זיזין, מוציא. רב …
• בבא בתרא סד ע"א · ג ואי סלקא דעתך: בסתמא לא קני, למה לי ״על מנת״? אהני ליה …
• בבא בתרא קמח ע"ב · ב אמר רבא אמר רב נחמן: אם תמצא לומר בית לאחד ודיוטא לאחד …

הלכה יז המוכר קברו או דרך קברו או מקום מעמדו או בית הספדו באין בני משפחה …

• כתובות פד ע"א · י ומאי ״ינכה להן מן הדמים״ — דמי קבר אשתו. כדתניא: המוכר קברו, …
• בבא בתרא ק ע"ב · ד המעמד – דייני ציפורי אמרו: בת ארבע קבין כו׳. תנו רבנן: המוכר …
• בכורות נב ע"ב · יז וכדתניא: המוכר קברו, ודרך קברו, מקום מעמדו, ובית הספדו — באים בני …

הלכה א המוכר דבר שיש לו תשמישין לא מכר את התשמישין אא"כ פירש כיצד מכר את …

• בבא בתרא סא ע"א · א המוכר את הבית – לא מכר יציע, ואף על פי שהיא פתוחה …
• בבא בתרא סא ע"א · ב גמ׳ מאי ״יציע״? הכא תרגימו: אפתא. רב יוסף אמר: בדקא חלילה. למאן …
• בבא בתרא סא ע"א · ד אמר מר זוטרא: והוא דהוי ארבע אמות.

הלכה ב המוכר את הבית לא מכר את החדר שלפנים ממנו אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים …

• בבא בתרא סא ע"א · א המוכר את הבית – לא מכר יציע, ואף על פי שהיא פתוחה …
• בבא בתרא סא ע"ב · א לא צריכא, דאף על גב דמצר ליה מצרי אבראי –
• בבא בתרא סד ע"א · ד מתני׳ לא את הבור ולא את הדות – אף על פי שכתב …
• ערכין יט ע"א · יב הוא דאמר כרבי עקיבא, דדייק לישנא יתירא, דתנן: לא את הבור ולא …

הלכה ג וצריך המוכר לקנות לו דרך מן הלוקח כדי להכנס בבור זה או לדות ששייר …

• נזיר ז ע"ב · ה דתנן: לא את הבור ולא את הדות — אף על פי שכתב …
• נזיר ז ע"ב · ו וחכמים אומרים: אינו צריך ליקח לו דרך. ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר …
• בבא בתרא סד ע"א · ד מתני׳ לא את הבור ולא את הדות – אף על פי שכתב …
• בבא בתרא סד ע"א · ה ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו ״חוץ מאלו״, שאין צריך ליקח דרך.
• בבא בתרא סד ע"א · ו מכרן לאחר – רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים …
• בבא בתרא סד ע"ב · א דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה …

הלכה ד שני בתים זה לפנים מזה מכר שניהם לשנים או נתן שניהם לשנים אין להם …

• בבא בתרא סה ע"א · ח איתמר: שני בתים זה לפנים מזה; שניהם במכר, שניהם במתנה – אין …
• בבא בתרא סה ע"א · י ולא היא – מי לא תנן: במה דברים אמורים – במוכר, אבל …

הלכה ה המוכר את הבית מכר את התנור ואת הכיריים ואת מלבנות הפתחים המחוברין בטיט ואת …

• בבא בתרא סה ע"א · יא מתני׳ המוכר את הבית – מכר את הדלת, אבל לא את המפתח; …
• בבא בתרא סה ע"ב · ד תנו רבנן: המוכר את הבית – מכר את הדלת ואת הנגר ואת …
• בבא בתרא סה ע"ב · ה בזמן שאמר לו: ״הוא וכל מה שבתוכו״ – הרי כולן מכורין. בין …

הלכה ו המוכר את החצר מכר בורות שיחין ומערות שבתוכה וכל הבתים החיצונים והפנימים ובתים שיש …

• בבא בתרא סז ע"א · ב מתני׳ המוכר את החצר – מכר בתים, בורות, שיחין ומערות; אבל לא …
• בבא בתרא סז ע"א · ג גמ׳ תנו רבנן: המוכר את החצר – מכר בתים החיצונים, ובתים הפנימים, …
• בבא בתרא סז ע"א · ד אמר מר: פתוחות לכאן ולכאן – נמכרות עמה. והא תני רבי חייא: …

הלכה ז המוכר את בית הבד מכר את האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנים עלה זיתים ואת …

• בבא בתרא סז ע"ב · ב מתני׳ המוכר בית הבד – מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות, …
• בבא בתרא סז ע"ב · ד תנו רבנן: המוכר בית הבד – מכר את [ה]נסרים, ואת היקבים, ואת …

הלכה ח אמר לו בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך כולן מכורין היו חוצה לה …

• בבא בתרא סח ע"א · ג אמר ליה: תנינא, אם אמר: ״בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך״ …

הלכה ט המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים שיושבין עליהן כשהן ערומים ואת בית היקמים …

• בבא בתרא סז ע"ב · ו מתני׳ המוכר את המרחץ – לא מכר את הנסרין, ואת הספלין, ואת …
• בבא בתרא סז ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: המוכר את המרחץ – מכר את בית הנסרין, ואת …
• בבא בתרא סח ע"א · א בימות החמה ובימות הגשמים, ולא בית כינוס העצים. ואם אמר לו: ״בית …

הלכה א המוכר את העיר מכר בתים ובורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ובית הבדים ובית השלחין …

• בבא בתרא סח ע"א · ד מתני׳ המוכר את העיר – מכר בתים; בורות, שיחין ומערות; מרחצאות ושובכות; …
• בבא בתרא סח ע"ב · ה ומי מצית אמרת רבי יהודה – כרבן שמעון בן גמליאל סבירא ליה? …
• בבא בתרא סח ע"ב · ז ולא ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים. ורמינהי: היו לה בנות …
• בבא בתרא סח ע"ב · ח לא קשיא; הא דנגיח קאיהי לגו, והא דנגיח קאיהי לבר. והא קא …

הלכה ב המוכר את השדה מכר את האבנים הסדורות לגדר ואת האבנים שמונחות על העומדים מפני …

• בבא בתרא סח ע"ב · ט מתני׳ המוכר את השדה – מכר את האבנים שהם לצרכה, ואת הקנים …
• בבא בתרא סט ע"א · א גמ׳ מאי ״אבנים שהן לצרכה״? הכא תרגימו: אבני דאכפא. עולא אמר: אבנים …
• בבא בתרא סט ע"א · ב הכא תרגימו אבני דאכפא; לרבי מאיר – דמתקנן, אף על גב דלא …
• בבא בתרא סט ע"א · ג ולעולא, דאמר: אבנים הסדורות לגדר; לרבי מאיר – דמתקנן, אף על גב …
• בבא בתרא סט ע"א · ד ואת הקנים שבכרם שהן לצרכו. קנים מאי עבידתייהו? אמרי דבי רבי ינאי: …

הלכה ג בין כך ובין כך לא מכר מחיצת הקנים שהיא בית רובע אע"פ שהקנים שבה …

• בבא בתרא עא ע"א · ב מתני׳ לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך – בין …
• בבא בתרא עא ע"א · ג ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו: ״חוץ מאלו״, שאינו צריך ליקח לו …
• בבא בתרא עב ע"ב · י אמר רב הונא: חרוב המורכב וסדן השקמה – תורת אילן עליו, ותורת …

הלכה ד וצריך המוכר לקנות לו דרך מן הלוקח כדי שילך בה עד אותו הבור או …

• בבא בתרא עא ע"א · ב מתני׳ לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך – בין …
• בבא בתרא עא ע"א · ג ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו: ״חוץ מאלו״, שאינו צריך ליקח לו …

הלכה ה בד"א במוכר מפני שהיה לו ללוקח לפרש ולא פירש אין לו את אלו אבל …

• בבא בתרא עא ע"א · ד במה דברים אמורים – במוכר, אבל בנותן מתנה – נותן את כולה. …
• בבא בתרא עא ע"א · ז האי ״זה פירש וזה לא פירש״?! זה לא פירש וזה לא פירש …

הלכה ו וכן האחין שחלקו וזכה אחד מהן בשדה זכה בכולן והמחזיק בנכסי הגר החזיק בשדה …

• בבא בתרא עא ע"א · ד במה דברים אמורים – במוכר, אבל בנותן מתנה – נותן את כולה. …
• בבא בתרא עא ע"א · ה המקדיש את השדה – הקדיש את כולה. רבי שמעון אומר: המקדיש את …

הלכה א המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגנים שלה ואת כל המשוטין …

• בבא בתרא עג ע"א · ג המוכר את הספינה – מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין, ואת …

הלכה ב המוכר את הקרון לא מכר את הפרדות בזמן שאינן קשורות עמו מכר את הפרדות …

• בבא מציעא מ ע"ב · ח רבי יהודה לטעמיה, דלית ליה מחילה. דתנן: מכר לו את הצמד – …
• בבא בתרא עז ע"ב · ה מתני׳ מכר את הקרון – לא מכר את הפרדות, מכר את הפרדות …
• בבא בתרא עז ע"ב · ו גמ׳ תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו: מכר את הקרון …
• בבא בתרא עז ע"ב · ח לא צריכא, באתרא דקרו ליה לצימדא ״צימדא״ ולבקר ״בקר״, ואיכא נמי דקרו …

הלכה ג המוכר את העול מכר את הפרה מכר את הפרה לא מכר את העול מכר …

• בבא בתרא עז ע"ב · ה מתני׳ מכר את הקרון – לא מכר את הפרדות, מכר את הפרדות …

הלכה ד וכן המוכר את החמור מכר את המרדעת ואת האוכף אף על פי שאינן עליו …

• בבא בתרא עח ע"א · ג מתני׳ המוכר את החמור – לא מכר כליו. נחום המדי אומר: מכר …
• בבא בתרא עח ע"א · ד גמ׳ אמר עולא: מחלוקת בשק ודיסקיא וכומני – דתנא קמא סבר: סתם …
• בבא בתרא עח ע"א · ז מאי ״וכומני״? אמר רב פפא בר שמואל: מרכבתא דנשי.
• בבא בתרא עח ע"א · ח איבעיא להו: בעודן עליו מחלוקת, אבל בשאינן עליו – מודה להו נחום …

הלכה ה ואין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת טועה יש לו אונאה או ביטול מקח …

• בבא בתרא עח ע"א · ב מאי ״אין דמים ראיה״ נמי דקתני – דהוי ביטול מקח. ואיבעית אימא: …

הלכה ז האומר לחבירו שפחה מעוברת אני מוכר לך פרה מעוברת אני מוכר לך מכר לו …

• בבא בתרא עח ע"ב · ט מתני׳ המוכר את החמור – מכר את הסיח. מכר את הפרה – …
• בבא בתרא עח ע"ב · יא אמר רב פפא: דאמר ליה: ״חמור מניקה ופרה מניקה אני מוכר לך״; …

הלכה ח האומר לחבירו ראש עבד זה או ראש חמור זה אני מוכר לך הרי זה …

• ערכין ד ע"ב · כד אמר ליה אביי: ודלא איתיה בערכין, מי נידון בכבודו? והתניא: ״ראש עבד …
• ערכין ד ע"ב · כה ״ראש פרה מכור לך״ — לא מכר אלא ראשה של פרה. ולא …

הלכה ט מכר את הראש בבהמה גסה לא מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר …

• בבא בתרא פג ע"ב · ה מתני׳ המוכר ראש בהמה גסה – לא מכר את הרגלים, מכר את …

הלכה י המוכר את הבור לא מכר את מימיו מכר את האשפה מכר את זבלה מכר …

• בבא בתרא עח ע"ב · ט מתני׳ המוכר את החמור – מכר את הסיח. מכר את הפרה – …
• בבא בתרא עט ע"ב · ז ודין הדיוט לא?! והתנן: מכר בור – מכר מימיו! אמר רבא: מתניתין …

הלכה א האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך והיו בתוך השדות גאיות קטנים עמוקים …

• קידושין סא ע"א · ו גבי מכר תנן: האומר לחבירו ״בית כור עפר אני מוכר לך״, והיו …
• בבא בתרא קב ע"ב · ט האומר לחבירו: ״ בית כור עפר אני מוכר לך״ – היו שם …
• בבא בתרא קג ע"א · ז הכא מאי? אמר רב פפא: אף על פי שאין מלאים מים. מאי …
• בבא בתרא קג ע"א · ח מתקיף לה רבינא: והא דומיא דסלעים קתני – מה סלעים דלאו בני …

הלכה ב במה דברים אמורים כשלא היה בהן אלא בית ארבעה קבין והיו הארבעה קבין מובלעין …

• בבא בתרא קג ע"א · ט פחות מכאן נמדדין עמה. אמר רבי יצחק: טרשים שאמרו – בית ארבעת …
• בבא בתרא קג ע"א · י בעי רב חייא בר אבא: רובן במעוטה, ומעוטן ברובה, מהו? תיקו.
• בבא בתרא קג ע"ב · א כשיר מהו? כשורה מהו? איצטדינין מהו? דרך עקלתון מהו? תיקו.
• בבא בתרא קג ע"ב · ג בעי רב פפא: מופסק עפר בינתים, מהו? תיקו. בעי רב אשי: עפר …

הלכה ג היה בה סלע יחידי אפילו בית רובע לכור אין נמדד עמה ואם היה סמוך …

• בבא בתרא קג ע"ב · ב תנא: אם היה סלע יחידי, אפילו כל שהוא – אין נמדד עמה. …
• בבא בתרא קג ע"ב · ג בעי רב פפא: מופסק עפר בינתים, מהו? תיקו. בעי רב אשי: עפר …

הלכה ד אמר לו כבית כור עפר אני מוכר לך אפילו היו בה גאיות עמוקות עשרה …

• בבא בתרא קב ע"ב · ט האומר לחבירו: ״ בית כור עפר אני מוכר לך״ – היו שם …

הלכה ה האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל אם פחת כל שהוא …

• בבא בתרא קג ע"ב · ד מתני׳ ״בית כור עפר אני מוכר לך – מדה בחבל״, פיחת כל …

הלכה ו אמר בית כור עפר אני מוכר לך הרי זה כמי שפירש ואמר בית כור …

• בבא בתרא קג ע"ב · ד מתני׳ ״בית כור עפר אני מוכר לך – מדה בחבל״, פיחת כל …
• בבא בתרא קד ע"א · ד מתקיף לה רב אשי: אם כן, ״אני מוכר לך״ ״אני מוכר לך״ …

הלכה ז ומה הוא מחזיר לו אם היתה התוספת פחותה מתשעה קבין מחזיר לו דמים כשעת …

• בבא בתרא קג ע"ב · ה מה הוא מחזיר לו? מעות. ואם רצה, מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו …
• בבא בתרא קד ע"א · י ורב נחמן אמר: נותן שבעת קבין ומחצה לכל כור וכור.
• בבא בתרא קד ע"ב · ו תנא: אם היה סמוך לשדהו – אפילו כל שהוא, מחזיר לו קרקע.
• בבא בתרא קד ע"ב · ח ולא את הרובע בלבד מחזיר לו, אלא כל המותר. כלפי לייא? תאני …

הלכה ח בד"א כשהיא בזול בשעת ממכר והוקירה בשעת החזרת היתר אבל אם היתה ביוקר והוזלה …

• בבא בתרא קד ע"א · ז התם, כגון דהוה יקירא מעיקרא, וזל השתא; דאמרינן ליה: אי ארעא יהבת …
• בבא בתרא קד ע"א · ח והתניא: כשהוא נותן לו – נותן לו כשער שלקח ממנו! התם, כגון …

הלכה ט ודין חצי קב בגינה כדין תשעה קבין בשדה שאם הותירה בגינה פחות מחצי קב …

• בבא בתרא קג ע"ב · ה מה הוא מחזיר לו? מעות. ואם רצה, מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו …

הלכה י מכר שדה ונעשית גינה ביד לוקח או גינה ונעשית שדה הרי זה ספק אם …

• בבא בתרא קד ע"ב · ה בעי רב אשי: שדה – ונעשית גנה; גנה – ונעשית שדה, מאי? …

הלכה יא האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל בין חסר בין יתר …

• בבא בתרא קה ע"א · ה אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי בן ננס, אבל חכמים אומרים: …

הלכה יב מכר לו בית כור ואמר לו בסימנין ובמצרים פחת שתות או הותיר שתות הגיעו …

• בבא בתרא קו ע"א · א מתני׳ ״בסימניו ובמצריו״; פחות משתות – הגיעו, עד שתות – ינכה.
• בבא בתרא קו ע"א · ב גמ׳ איתמר, רב הונא אמר: שתות – כפחות משתות. רב יהודה אמר: …

הלכה יג המוכר לחבירו שדה שהלוקח יודע אותה ואת מצריה וכבר הורגל בה אפילו אמר לו …

• בבא בתרא קו ע"ב · א אמר ליה: הויא עשרין גריוי. משחיה, ולא הואי אלא חמיסרא. אתא לקמיה …
• בבא בתרא קו ע"ב · ג והא עשרין אמר לי! אמר ליה: דעדיפא כעשרין.

הלכה יד האומר לחבירו בית כור פלוני אני מוכר לך אע"פ שאין במשיחתו אלא לתך הגיעו …

• בבא מציעא קד ע"א · ג אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זה [וכו׳]. ואמאי? לימא …
• בבא מציעא קד ע"א · ד ״כרמא אני מוכר לך״, אף על פי שאין בו גפנים – הגיעו, …
• בבא בתרא ז ע"א · יב מי לא תניא, האומר: ״בית כור עפר אני מוכר לך״, אף על …

הלכה א שלשה אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר דין תורה החרש השוטה והקטן אבל חכמים …

• גיטין נט ע"א · י מתני׳ חרש רומז ונרמז. ובן בתירא אומר: קופץ ונקפץ – במטלטלין. הפעוטות …

הלכה ב החרש כיצד נושא ונותן חרש שאינו שומע ולא מדבר או מדבר ואינו שומע כלום …

• חגיגה ב ע"ב · ד תנינא להא, דתנו רבנן: המדבר ואינו שומע — זהו חרש, שומע ואינו …
• גיטין נט ע"א · י מתני׳ חרש רומז ונרמז. ובן בתירא אומר: קופץ ונקפץ – במטלטלין. הפעוטות …
• גיטין עא ע"א · יא מיתיבי: חרש, לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו, …

הלכה ג אלם ששומע ואינו מדבר או מי שנשתתק מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנותיו קיימות בכל …

• חגיגה ב ע"ב · ד תנינא להא, דתנו רבנן: המדבר ואינו שומע — זהו חרש, שומע ואינו …
• גיטין עא ע"א · ג אמר ליה רבי זירא: אלם קאמרת? שאני אלם – דתניא: מדבר ואינו …
• גיטין עא ע"א · ז מיתיבי: כשם שבודקין אותו לגיטין, כך בודקין אותו למשאות, ולמתנות, ולעדיות, ולירושות. …
• גיטין עא ע"א · יא מיתיבי: חרש, לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו, …

הלכה ה מי שהוא עת שוטה ועת שפוי כגון אלו הנכפין בעת שהוא שפוי כל מעשיו …

• יבמות לא ע"א · יב מידי דהוה אנכסי דבר שטיא. דבר שטיא זבין נכסי. אתו בי תרי …
• כתובות כ ע"א · ד אמר רב אשי: אוקי תרי להדי תרי, ואוקי ממונא בחזקת בר שטיא. …

הלכה ו קטן עד שש שנים אין הקנייתו לאחרים כלום ומשש שנים עד שיגדיל אם יודע …

• כתובות ע ע"א · ג תנן התם: הפעוטות מקחן מקח וממכרן מכר במטלטלים.
• גיטין נט ע"א · יד הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר – במטלטלין. ועד כמה? מחוי רב יהודה …
• גיטין נט ע"א · טו ולא פליגי; כל חד וחד לפי חורפיה. וטעמא מאי? אמר רבי אבא …
• גיטין נט ע"א · כ אפכוה ושדרוה לקמיה דרב מרדכי. אמר ליה: זילו אמרו לבר מר, לאו …
• בבא בתרא קנה ע"ב · יא אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי שנא מטלטלי – דזביניה זביני; …

הלכה ז במה דברים אמורים בקטן שאין לו אפוטרופוס אבל אם היה לו אפוטרופוס אין מעשיו …

• כתובות ע ע"א · ד אמר רפרם: לא שנו אלא שאין שם אפוטרופוס, אבל יש שם אפוטרופוס …

הלכה ח בודקין את הקטן אם יודע בטיב משא ומתן או אינו יודע לפי שיש קטן …

• גיטין נט ע"א · יח וטעותן עד כמה? אמר רבי יונה אמר רבי זירא: עד שתות כגדול.

הלכה ט וכן אם קנו מיד הקטן או השכיר מקום המטלטלין וחזר בו לא קנה הלוקח …

• בבא בתרא קנה ע"א · ב אמר ליה: מודינא לך בערער דבני משפחה, דלאו ערער הוא. מאי קאמרי? …

הלכה יב קטן שהגדיל והביא הזכר שתי שערות אחר שלש עשרה שנה והבת אחר שתים עשרה …

• בבא בתרא קנה ע"ב · ו שלח ליה גידל בר מנשיא לרבא, ילמדנו רבינו: תינוקת בת ארבע עשרה …

הלכה יג בד"א בקרקע שלו אבל קרקע שירש מאבותיו או משאר מורישיו אין ממכרו ממכר עד …

• גיטין סה ע"א · ח הגיעו לעונת נדרים – נדריהן נדר והקדשן הקדש; וכנגדן בקטנה – חולצת. …
• בבא בתרא קנה ע"א · ג איתמר: קטן, מאימתי מוכר בנכסי אביו? רבא אמר רב נחמן: בן שמנה …
• בבא בתרא קנו ע"א · ב אלא קים להו לרבנן דינוקא מקרבא דעתיה גבי זוזי; ואי אמרת זביניה …

הלכה יד מתנתו כשהוא פחות מבן עשרים בין מתנת בריא בין מתנת שכיב מרע הרי זו …

• בבא בתרא קנה ע"ב · יב אמר אמימר: ומתנתו מתנה. אמר ליה רב אשי לאמימר: השתא, ומה זביני …
• בבא בתרא קנו ע"א · ב אלא קים להו לרבנן דינוקא מקרבא דעתיה גבי זוזי; ואי אמרת זביניה …

הלכה טז מי שמכר בין בנכסיו בין בנכסי אביו ומת ובאו קרוביו וערערו שהיה קטן בשעת …

• בבא בתרא קנד ע"א · יא איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: מעשה בבני ברק באחד שמכר …
• בבא בתרא קנה ע"א · ב אמר ליה: מודינא לך בערער דבני משפחה, דלאו ערער הוא. מאי קאמרי? …
• סנהדרין כט ע"ב · יט דאמר ריש לקיש: חזקה אין העדים חותמין על השטר, אלא אם כן …

הלכה יז פחות מבן עשרים שמכר קרקע אביו חוזר ומוציא מיד הלוקח בין קודם עשרים בין …

• בבא בתרא קנה ע"ב · ד איבעיא להו: תוך זמן – כלפני זמן, או כלאחר זמן? (אמר) רבא …

הלכה יח השכור מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנותיו קיימין ואם הגיע לשכרותו של לוט והוא השכור …

• עירובין סה ע"א · ב מיתיבי: שיכור מקחו מקח, וממכרו ממכר. עבר עבירה שיש בה מיתה — …
• עירובין סה ע"א · ד אמר רבי חנינא: לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט, אבל …

הלכה ג וכן האשה שמכרה או נתנה מתנה בין בנכסי בעלה בין בנכסי צאן ברזל שהכניסה …

• כתובות צה ע"א · ה וכי קנו מידה מאי הוי? תימא: נחת רוח עשיתי לבעלי. מי לא …
• כתובות צה ע"א · יא רב אשי אמר: כולה רבי מאיר היא, ועד כאן לא קאמר רבי …
• גיטין נה ע"ב · י לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה – מקחו בטל. מן האשה …
• בבא בתרא מט ע"ב · ד מי לא תנן: לקח מן האיש, וחזר ולקח מן האשה – מקחו …
• בבא בתרא מט ע"ב · ה הא איתמר עלה, אמר רבה בר רב הונא: לא נצרכה אלא באותן …

הלכה ה בעל שמכר מטלטלין של נכסי צאן ברזל או מטלטלין שנתנה לו משלו אע"פ שאינו …

• יבמות סו ע"ב · ו תניא כותיה דרב יהודה: המכנסת שום לבעלה, אם רצה הבעל למכור — …